במאמר הזה
האם יוצאי עדן זכאים לאזרחות בריטית?
עבור הרבה ישראלים ממוצא תימני, התשובה היא לא, אבל יש תרחיש אחד בו עדיין יש אפשרות לזכאות. האפשרות הזו נובעת ממקום היוולדו של ההורה, הסב או הסבתא, מכיוון שרק העיר עדן, בניגוד לשאר תימן, הייתה תחת שלטון בריטי מלא. כך שאם ההורה, הסב או הסבתא נולדו בעיר עדן ואח״כ היגרו לאנגליה, גרו שם לפחות 5 שנים ורק אח״כ היגרו לישראל יתכן ותהיו זכאים לאזרחות בריטית, ללא תקופת המגורים המינימלית באנגליה אין אפשרות לקבל אזרחות בריטית.
בעמוד זה נסביר מדוע מקום הלידה כל כך חשוב, נפרט את המסלול היחיד שיכול להצליח. חשוב להבין את המצב שלכם לפני שמגישים בקשה, כי הגשת בקשה מהסוג הלא-נכון, או הנחה שקיימת זכאות כאשר היא אינה קיימת, מובילה לבזבוז כסף ולסירובים מיותרים.
האם יוצאי עדן ותימן היו אי פעם בעלי לאום בריטי?
המעמד הבריטי באזור זה מעולם לא היה אחיד, ולא כל הקהילות היהודיות ההיסטוריות החזיקו באותו מעמד. השאלה המכריעה היא מאיזה משלושה מקומות שונים מאוד הגיעו ההורה, הסב או הסבתא, כי לכל מקום היה מעמד שונה על פי החוק הבריטי.
שלושת המעמדים נחלקים כך:
- לידה בתימן עצמה. אזור זה מעולם לא היה תחת שלטון בריטי, ולכן מי שנולד בו מעולם לא היה בעל לאום בריטי מכל סוג.
- לידה בשטחי החסות של מחוז עדן (Aden Protectorates), המזרחי והמערבי, שהקיפו את הנמל. אלה היו שטחי חסות ולא מושבות, ולכן מי שנולד בהם החזיק במעמד בן חסות בריטי (British Protected Person), ולא באזרחות.
- לידה בעיר עדן עצמה (Colony of Aden), כלומר בנמל ובעיר. זו הייתה מושבה בריטית, ולידה בה הקנתה את מעמד אזרחות האימפריה הבריטית (Citizen of the United Kingdom and Colonies, CUKC).
הבחנה זו היא לב העניין, כי רק לידה בעיר עדן יצרה מעמד אזרחות שיכול להוביל למשהו. מעמד בן חסות בריטי, שבו החזיקו יוצאי שטחי החסות, אינו מוביל לאזרחות בריטית בדרך שמסייעת לקהילה זו, וקשר לתימן עצמה אינו מקנה כל מעמד בריטי.
אזרחות האימפריה הבריטית, המכונה בקיצור CUKC, הייתה צורת הלאום הבריטי שנוצרה בחוקי האזרחות הבריטים משנת 1948 (British Nationality Act 1948). כל מי שנולד בעיר עדן מ-1 בינואר 1949 ואילך היה CUKC מלידה, ומי שנולד בעיר לפני מועד זה היה בדרך כלל נתין בריטי (British subject), שהפך ל-CUKC עם כניסת חוקי 1948 לתוקף ב-1 בינואר 1949. בפשטות, אם ההורה, הסב או הסבתא נולדו בעיר עדן בתקופה הקולוניאלית, סביר מאוד שהחזיקו במעמד CUKC.
מעמד CUKC אינו זהה לאזרחות הבריטית הקיימת כיום, ולכן עצם ההחזקה בו בעבר אינה מעידה באופן אוטומטי שאדם או צאצאיו בריטים כיום. כאשר חוקי האזרחות הבריטים משנת 1981 (British Nationality Act 1981) נכנסו לתוקף ב-1 בינואר 1983, מחזיקי CUKC חולקו למעמדים מודרניים שונים בהתאם לזיקתם, ורק חלקם הפכו לאזרחים בריטים מלאים. מה שקרה לאדם מסוים באותו מועד הוא שקובע אם דבר מה עבר בירושה לילדיו.
המסלול היחיד שאפשרי בפועל: תקופת מגורים באנגליה
התרחיש שיכול להוביל לאזרחות בריטית כיום כולל מחזיק CUKC מעיר עדן, שגר תקופה משמעותית באנגליה לפני שהשתקע בישראל. מחזיק CUKC שהיה תושב קבע באנגליה במשך חמש שנים קיבל את הזכות לתושבות קבע (right of abode) לפי חוק ההגירה הבריטי משנת 1971 (Immigration Act 1971), וכל מי שהחזיק בזכות זו מיד לפני ה-1 בינואר 1983 הפך לאזרח בריטי באופן אוטומטי עם כניסת חוקי האזרחות הבריטים משנת 1981 לתוקף. במקרים רבים כאלה נוצרה אזרחות בריטית שלא בירושה (otherwise than by descent), שהיא הצורה החזקה יותר שאפשר להוריש לילד שנולד מחוץ לאנגליה.
מסלול זה עובד רק כאשר קיים רצף עובדות מסוים, ובכל מקרה חלים גם תנאים נוספים. המרכיבים המהותיים הם בדרך כלל אלה:
- ההורה, הסב או הסבתא נולדו בעיר עדן ולכן החזיקו במעמד CUKC.
- אחר כך הם היו תושבי קבע באנגליה במשך חמש שנים.
- הם עדיין החזיקו במעמד הרלוונטי, כולל הזכות לתושבות קבע, מיד לפני ה-1 בינואר 1983.
- השאלה אם ניתן היה להוריש את האזרחות לילד שנולד מחוץ לאנגליה תלויה בכך שזכותם לגור באנגליה נשענה על מגוריהם שלהם ולא על הורה שלהם, כי רק במקרה הראשון נוצר בדרך כלל המעמד החזק יותר של אזרחות שלא בירושה.
הסיבה שמסלול זה נדיר אצל משפחות יהודיות מעדן ומתימן היא בעיקר היסטורית. רובה הגדול של הקהילה עזב לישראל בסביבות 1949 ו-1950, הרבה לפני שיכלה להיווצר תקופת מגורים ממושכת באנגליה. כתוצאה מכך עברו רוב המשפחות ישירות מעדן לישראל, ללא שנות המגורים באנגליה שמסלול זה דורש, ולכן מעטים כל כך זכאים גם כאשר קיים קשר אמיתי לעיר עדן.
אם ההורה, הסב או הסבתא הפכו לאזרחים בריטים שלא בירושה ב-1983, ילד שלהם שנולד מחוץ לאנגליה יהיה בדרך כלל אזרח בריטי בירושה (by descent) באופן אוטומטי. ילד זה אינו צריך להגיש בקשה לאזרחות, כי הוא כבר מחזיק בה, והצעד הנכון הוא בדרך כלל בקשה לדרכון בריטי ראשון להוכחת המעמד, ולא בקשת רישום. חשוב לדייק בהבחנה זו, כי לשני התהליכים דרישות ועלויות שונות.
הדור הבא מורכב יותר, כי אזרחות בריטית בירושה בדרך כלל אינה עוברת באופן אוטומטי לדור נוסף שנולד מחוץ לאנגליה. נכד במצב כזה בדרך כלל אינו אזרח בריטי באופן אוטומטי, אבל לעיתים חלים מסלולי רישום, למשל כאשר ההורה גר באנגליה שלוש שנים, או כאשר המשפחה עוברת לאנגליה יחד בשלב מאוחר יותר. שאלות רב-דוריות אלה נבחנות בהרחבה במדריך שלנו בנושא רישום ילדים כאזרחים בריטים.
רישום במקרים שבהם הורשת האזרחות נחסמה בשל הפלייה היסטורית
גם כאשר ההורה, הסב או הסבתא מעדן אכן הפכו לבריטים, קרה לעיתים שהדור הבא לא ירש את האזרחות, לא משום שרצף הורשת האזרחות הסתיים באמת, אלא משום שהחוק באותה תקופה הפלה לרעה אימהות ואבות לא נשואים. מאז הוסיפו חוקי האזרחות הבריטית מסלולי רישום שנועדו לתקן בדיוק הפלייה מסוג זה, כך שאדם שנפגע ממנה עשוי להיות זכאי להירשם היום, במקום שיראו בו אדם נטול זכאות. השאלה אם קיים מסלול תלויה בסוג ההפלייה שפגעה במשפחה ובתאריך הלידה של מי שנפגע.
מסלולי התיקון העיקריים, שכל אחד מהם קשור להפלייה מסוימת ולתאריך לידה, הם אלה:
- סעיף 4C, שהבקשה לו מוגשת בטופס UKM, מיועד למי שנולד לפני ה-1 בינואר 1983 והיה הופך לבריטי דרך אמו, אילו אימהות היו יכולות להוריש אזרחות באותו אופן שבו יכלו אבות.
- המסלול שהבקשה לו מוגשת בטופס UKF מיועד למי שנולד לפני ה-1 ביולי 2006 והיה הופך לבריטי דרך אביו, אילו הוריו היו נשואים בעת לידתו.
- סעיף 4L, הוראה רחבה יותר שהוצגה ב-2022, מטפל במקרים נוספים של הפלייה היסטורית שהמסלולים הספציפיים אינם מגיעים אליהם, כמו זכאות העוברת דרך סבתא או דרך סב מצד האם, והוא חל בדרך כלל על מי שנולד לפני ה-1 בינואר 1988.
מסלולים אלה חשובים מעבר למבקש עצמו, כי רישום דרכם מקנה לא פעם אזרחות בריטית שלא בירושה, כך שמבקש שבקשתו אושרה עשוי אחר כך להוריש אזרחות לילדיו שלו. לכן תיקון של הפלייה ישנה יכול לפתוח מחדש מסלול עבור ענף שלם במשפחה. אופן הבחינה של תביעות מצד קו האם ומצד הסבים מוסבר בהרחבה במדריך שלנו בנושא אזרחות בריטית בירושה ובירושה כפולה.
מה עלה בגורל המעמד הבריטי של עדן עם קבלת העצמאות?
עיר עדן הפכה לחלק מדרום תימן העצמאית ב-30 בנובמבר 1967, אם כי מעמד CUKC לא נשלל בפועל עד ה-14 באוגוסט 1968. באותו מועד, מחזיק CUKC שהיה קשור למדינה החדשה איבד את מעמדו אם קיבל אזרחות של דרום תימן. ולכן עצם הלידה בעדן הקולוניאלית אינה מבטיחה שמעמד בריטי כלשהו שורד עד היום.
חלק מהאנשים לא קיבלו אזרחות של דרום תימן, דבר סביר אצל משפחות יהודיות רבות שכבר היגרו לישראל שנים קודם לכן ולא נכללו בהגדרת האזרחים של המדינה החדשה. אדם במצב כזה בדרך כלל שמר על מעמד ה-CUKC שלו, ולאחר מכן הפך לאזרח בריטי שמעבר לים (British Overseas Citizen, BOC) עם כניסת חוקי האזרחות הבריטים משנת 1981 לתוקף ב-1983.
אזרח בריטי שמעבר לים, המכונה בקיצור BOC, הוא סוג של לאום בריטי, ועבור קהילה זו הוא מועיל רק לעיתים רחוקות. ל-BOC אין את הזכות לתושבות קבע באנגליה, כלומר המעמד עצמו אינו מאפשר לאדם לגור או לעבוד באנגליה, והוא אינו עובר בירושה כפי שאזרחות בריטית מלאה יכולה לעבור.
קיים מסלול שבאמצעותו חלק מהאזרחים הבריטים שמעבר לים יכולים להירשם כאזרחים בריטים מלאים, אבל הוא פתוח רק למי שאינו מחזיק באזרחות אחרת ולא ויתר על אזרחות כדי לייצר את הזכאות באופן מלאכותי. מכיוון שכל מי שהשתקע בישראל מחזיק בדרך כלל באזרחות ישראלית, מסלול השדרוג אינו פתוח בפניו, ולכן מעמד BOC, אם הוא קיים בכלל, בדרך כלל אינו מוביל לשום מקום עבור משפחות יהודיות מעדן ומתימן.
מדוע רוב התביעות אינן צולחות
חיבור כל החוטים יחד מסביר את התשובה הזהירה שבראש העמוד. משפחות ששורשיהן בתימן עצמה מעולם לא היו בריטיות, ומשפחות משטחי החסות של מחוז עדן החזיקו רק במעמד בן חסות בריטי, שאינו מסייע. גם משפחות הקשורות באמת לעיר עדן מגלות בדרך כלל שמעמד ה-CUKC אבד עם העצמאות, או שרד רק כמעמד אזרח בריטי שמעבר לים, שתועלתו המעשית לאזרח ישראלי מועטה.
הבדיקה תלויה בעובדות הספציפיות של כל מקרה, והיא נשענת על מקום הלידה המדויק של כל הורה, סב או סבתא, על התאריכים הרלוונטיים, ועל השאלה אם אי פעם התקיימה תקופת מגורים באנגליה. מה שנראה כקהילה אחת מהווה, מבחינת חוקי האזרחות, כמה מעמדים שונים, ולכן בדיקה זהירה של ההיסטוריה המשפחתית שלכם היא הדרך האמינה היחידה לדעת היכן אתם עומדים. הנחות המבוססות על מורשת כללית שגויות לא פעם לשני הכיוונים: לעיתים הן פוסלות זכאות שקיימת, ולעיתים מעלות תקוות שאין להן בסיס בחוק.
אם אין זכאות לאזרחות בריטית
אם אין זכאות ישירה לאזרחות בריטית, הדרך לחיות באנגליה היא באמצעות ויזה, ולא באמצעות בקשת אזרחות. חשוב להבהיר שוויזת מוצא בריטי (UK Ancestry Visa) אינה רלוונטית כאן, כי היא פתוחה רק לאזרחי חבר העמים (Commonwealth), וישראל אינה חברה בחבר העמים. לכן מסלול זה סגור, אלא אם האדם מחזיק גם באזרחות של מדינה החברה בחבר העמים.
האפשרויות הריאליות הן מסלולי הוויזה הרגילים לאנגליה, כמו ויזת עבודה (Skilled Worker) או ויזת בן/בת זוג (Spouse Visa), שיכולים להוביל לתושבות קבע (ILR) לאחר תקופת זמן מזכה, ובהמשך גם להתאזרחות (naturalisation) כאזרחים בריטים. בחירת המסלול הנכון תלויה בעבודה, במשפחה ובנסיבות האישיות שלכם, ואלה תחומים שאנו בוויזה ואזרחות בריטית מלווים בהם על פני כל מגוון השירותים שלנו.
כיצד נוכל לסייע לכם
אנו בוויזה ואזרחות בריטית מלווים אזרחים ישראלים בתביעות אזרחות בריטית מורכבות, המושרשות בהיסטוריה משפחתית רב-דורית, לרבות שאלות של אזרחות קולוניאלית היסטורית מהסוג המתואר כאן. עורכי דין ההגירה שלנו יכולים לקבוע אם הורה, סב או סבתא היו קשורים לעיר עדן ולא לשטחי החסות או לתימן עצמה, להתחקות אחר היווצרות מעמד ה-CUKC ומה שעלה בגורלו ב-1983, ולזהות אם תקופת מגורים כלשהי באנגליה פותחת את המסלול היחיד האפשרי לאזרחות. במקרים שבהם אין זכאות לאזרחות, נוכל לייעץ על מסלולי הוויזה שעשויים לחול במקום זאת.
אנו עובדים על בסיס שכר טרחה קבוע, כאשר התשלום מחולק לשני תשלומים שווים, והתשלום השני נדרש רק עם אישור וקבלת הדרכון הבריטי או הויזה. אגרות משרד הפנים הבריטי (Home Office), אגרות הדרכון וכל עלות תרגום הן נפרדות. אם תרצו לדעת אם ההיסטוריה המשפחתית שלכם תומכת בתביעה, אתם מוזמנים לפנות אלינו לבדיקת זכאות בטלפון 03-376-1155 או בדוא״ל contact@ukvisaandnationality.co.il.
מספר רישום F202537958. מורשים לספק ייעוץ ושירותים בענייני הגירה ואזרחות ברמה 1 (Level One). המידע באתר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ הגירה. אנו פועלים עבור לקוחות רק לאחר קבלת הוראות בכתב בלבד. לא ניתן להבטיח תוצאות או את לוחות הזמנים של משרד הפנים הבריטי (Home Office).
ערן מתמחה באזרחות ונתינות בריטית, ומסייע ללקוחות בהשגת רישום והתאזרחות, לרבות מקרים מורכבים התלויים בהיסטוריה משפחתית ובדיני אזרחות היסטוריים. הוא הקים את המשרד כדי להעניק למבקשים ליווי ברור ואמין בתהליך שלעיתים קרובות רחוק מלהיות פשוט.
