במאמר הזה
רישום כאזרח בריטי (registration) הוא תהליך בו אדם בוגר שאינו אזרח בריטי הופך לכזה באמצעות הגשת בקשה לרישום תחת חוקי האזרחות הבריטים משנת 1981 (British Nationality Act 1981). שלא כמו התאזרחות (naturalisation) שדורשת תקופת מגורים ארוכה באנגליה, רישום כאזרח מתבסס על המצב הקיים בו האזרחות מתקבלת על ידי קשר קיים לאנגליה בדרך כלל דרך הורה או סב או סבתא. עבור ישראלים עם היסטוריה משפחתית בריטית, רישום היא בדרך כלל הדרך המתאימה ביותר להפוך לאזרחים בריטים.
יש כמה מסלולי רישום שונים לבוגרים, כל אחד מהם נועד למצב אחר. המסלול הנכון עבורכם תלוי בכמה גורמים: מתי נולדתם, מי מההורים או הסבים היה בריטי, כיצד קיבל את אזרחותו, האם הוריכם היו נשואים בעת לידתכם, ומה המגדר של ההורה שדרכו עוברת האזרחות. המאמר הזה מסביר את מסלולי הרישום העיקריים, את ההפליות ההיסטוריות שהם נועדו לתקן, וכיצד הם פועלים בפועל.
מה המשמעות של רישום כאזרח בריטי?
רישום כאזרח הוא אחת משתי הדרכים שבהן אדם בוגר יכול להפוך לאזרח בריטי. הדרך השנייה היא התאזרחות, שמבוססת על תקופת מגורים חוקיים באנגליה. הרישום, לעומת זאת, מבוסס על זכאות חוקית הנובעת מהקשר שלכם ללאום הבריטי, בין אם דרך לידה, ירושה או נסיבות היסטוריות. הוא לא דורש מכם לגור באנגליה, וברוב המקרים אפשר להגיש אותו מחוץ לאנגליה.
את הבקשה לרישום מגישים למשרד הפנים הבריטי (Home Office), ועל המבקש להוכיח שהוא עומד בדרישות הספציפיות של הסעיף הרלוונטי בחוק. אם הבקשה מאושרת, המבקש משתתף בטקס האזרחות, נושא שבועת אמונים (oath of allegiance), ומקבל תעודת רישום (Certificate of Registration) כאזרח בריטי. אחרי הרישום, השלב הבא הוא הגשת בקשה לדרכון בריטי.
ההבדל המרכזי הוא שהתאזרחות דורשת מכם לגור באנגליה במשך התקופה הנדרשת, בדרך כלל חמש שנים, לעבור את מבחן הידע בשפה והחיים באנגליה (Life in the UK test) ולעמוד בדרישת השפה האנגלית. הרישום לא דורש מגורים באנגליה, ורוב מסלולי הרישום פטורים גם ממבחן הידע בשפה והחיים באנגליה וגם מדרישת השפה. לכן הרישום הוא המסלול העיקרי עבור ישראלים שיש להם זכאות לאזרחות בריטית בגלל ההיסטוריה המשפחתית שלהם, אבל מעולם לא גרו באנגליה.
התאזרחות כרוכה גם בטופס בקשה אחר ובמבנה אגרות שונה. אם אתם לא בטוחים אם הרישום או ההתאזרחות מתאימים למצב שלכם, חשוב להבהיר את ההבחנה הזו לפני הגשת הבקשה, מכיוון שסוג בקשה שגוי עלול להוביל לסירוב ולאובדן האגרות.
סעיף 4C לחוק האזרחות הבריטי הוא אחד ממסלולי הרישום החשובים ביותר לבוגרים עם היסטוריה משפחתית בריטית. הוא נחקק כדי לתקן הפלייה היסטורית מתמשכת בחוקי האזרחות: לפני ה-1 בינואר 1983, נשים בריטיות לא יכלו להוריש אזרחות לילדיהן שנולדו מחוץ לאנגליה באותו אופן שגברים בריטים יכלו. כתוצאה מכך, אנשים רבים שנולדו מחוץ לאנגליה לאמהות בריטיות לפני 1983 לא קיבלו אזרחות בריטית בעת לידתם, למרות שהיו מקבלים אותה אילו אביהם היה ההורה הבריטי.
סעיף 4C מאפשר למי שנפגע מההפלייה הזו להירשם כאזרח בריטי. את הבקשה מגישים על טופס UKM, ומי שבקשתו מאושרת מקבל אזרחות בריטית בירושה (by descent). כדי להיות זכאים, עליכם להוכיח שהייתם הופכים לבעלי אזרחות האימפריה הבריטית (Citizen of the United Kingdom and Colonies, CUKC) בעת לידתכם, ולאחר מכן לאזרחים בריטים ב-1 בינואר 1983, אילו אמכם הייתה יכולה להוריש אזרחות באותו אופן שגבר יכול.
אחד המאפיינים הבולטים של סעיף 4C הוא העלות. מי שמגיש בקשה לפי הסעיף הזה נדרש לשלם רק את אגרת טקס האזרחות, ולא את אגרת הרישום המלאה. עבור רוב המבקשים במסלול הזה אין דרישת אופי טוב (good character), מה שמשקף את העובדה שהם היו אזרחים בריטים באופן אוטומטי אלמלא הפלה החוק לרעה נשים.
סעיף 4C הורחב באופן משמעותי בעקבות פסיקת בית המשפט העליון הבריטי (UK Supreme Court) בעניין רומיין (Romein) בשנת 2018. לפני פסק דין רומיין, סעיף 4C הועיל בעיקר למי שאמו הייתה אזרחית בריטית שלא בירושה (otherwise than by descent), בדרך כלל משום שנולדה באנגליה. פסק הדין פתח את המסלול גם למי שאמו הייתה אזרחית בריטית בירושה, בתנאי שהתביעה מתחקה אחורה עד לסב מצד האם שנולד או התאזרח באנגליה.
הנקודה הזו חשובה במיוחד לישראלים. אם נולדתם לפני 1983 במדינה שאינה חברה בחבר העמים (Commonwealth), כמו ישראל, ואמכם הייתה אזרחית בריטית בירושה דרך אביה שלה (הסב שלכם מצד האם), ייתכן שאתם זכאים להירשם לפי עקרון רומיין. בית המשפט העליון קבע שאי אפשר להחיל במקרים אלה את הדרישה לרשום את הלידה בשגרירות בתוך שנה מהלידה, מכיוון שאי היכולת של נשים לרשום כך את ילדיהן הייתה בעצמה חלק מההפלייה ההיסטורית שהחוק נועד לתקן.
תביעות מסוג רומיין אפשר להגיש לפי סעיף 4C באמצעות טופס UKM, אבל אפשר גם להגיש אותן לפי סעיף 4L באמצעות טופס ARD. הבחירה בין המסלולים חשובה, מכיוון שרישום לפי סעיף 4C מעניק אזרחות בירושה, בעוד שרישום לפי סעיף 4L מעניק אזרחות שלא בירושה. להבחנה הזו יש השלכות מעשיות משמעותיות: מי שמחזיק באזרחות שלא בירושה יכול להוריש אזרחות בריטית באופן אוטומטי לילדיו שנולדו מחוץ לאנגליה, ואילו מי שמחזיק באזרחות בירושה בדרך כלל לא יכול. עבור מבקשים שיש להם ילדים או שמתכננים להביא ילדים, הגשת בקשה לפי סעיף 4L במקום סעיף 4C יכולה להיות המסלול העדיף, מכיוון שהיא פותחת פתח לדור הבא. עם זאת, שני המסלולים נבדלים בעלות ובמידת שיקול הדעת הכרוכה בהם, ולכן הבחירה הנכונה תלויה בנסיבות האישיות. אנו בוויזה ואזרחות בריטית מייעצים באופן קבוע לישראלים בנוגע לתביעות המבוססות על פסק דין רומיין, ויכולים להעריך איזה מסלול מתאים ביותר עבור המבקש ובני משפחתו.
רישום לפי סעיפים 4F עד 4I: ילדים לאבות בריטים לא נשואים
לפני ה-1 ביולי 2006, אב בריטי לא יכול היה להוריש אזרחות לילד שנולד מחוץ לאנגליה אם לא היה נשוי לאמו של הילד. באופן דומה, ילדים שנולדו באנגליה בין ה-1 בינואר 1983 ל-30 ביוני 2006 לאב בריטי או תושב קבע (settled) עלולים היו שלא לקבל אזרחות בריטית אם ההורים לא היו נשואים. זו הייתה הפלייה היסטורית נפרדת מזו שפגעה באמהות בריטיות, והיא טופלה עם חקיקת סעיפים 4F עד 4I לחוק האזרחות הבריטי, שנכנסו לתוקף ב-6 באפריל 2015.
בקשות לפי הסעיפים האלה מוגשות על טופס UKF. כל סעיף מכסה מערכת נסיבות מעט שונה, אבל לכולם עיקרון משותף אחד: המבקש היה אזרח בריטי, או שהייתה לו הזכות להירשם ככזה, אילו הוריו היו נשואים בעת לידתו.
מי שמגיש בקשה לפי סעיפים 4G, 4H ו-4I נדרש לשלם רק את אגרת טקס האזרחות, בדומה לסעיף 4C. מי שמגיש בקשה לפי סעיף 4F עשוי להידרש לשלם את אגרת הרישום המלאה, בהתאם לסעיף שעליו נשענת הבקשה. דרישת האופי הטוב לא חלה על רוב המבקשים במסלולים אלה, במקרים שבהם הם היו מקבלים אזרחות באופן אוטומטי.
כן. מכיוון שהסעיפים האלה חלים במיוחד על ילדים לאבות לא נשואים, תצטרכו לבסס את זהותו של האב הביולוגי שלכם. אם שם אביכם מופיע בתעודת הלידה שלכם, בדרך כלל זה יספיק. אם לא, ייתכן שתצטרכו לספק ראיות נוספות, כמו דוח בדיקת DNA או צו בית משפט הקובע אבהות. הדרישה להוכיח אבהות היא חלק סטנדרטי מבקשות UKF, וכדאי לטפל בה בשלב מוקדם של ההכנה.
סעיף 4L הוצג לראשונה כחלק מחוק האזרחות והגבולות (Nationality and Borders Act 2022) והוא מסלול הרישום הרחב ביותר הפתוח לבוגרים. הוא נועד לשמש רשת ביטחון עבור מי שהיה אזרח בריטי, או יכול היה להפוך לכזה, אלמלא אחת (או יותר) משלוש סיבות ספציפיות: הפלייה היסטורית בחקיקה, טעות של פקיד או השמטה מצדו, או נסיבות חריגות הנוגעות לאדם עצמו.
שלא כמו סעיפים 4C ו-4F עד 4I, שמתייחסים לקטגוריות ספציפיות ומוגדרות היטב של הפלייה, סעיף 4L מעניק לשר הפנים הבריטי (Home Secretary) שיקול דעת לרשום מבקשים שהמקרים שלהם לא משתלבים בדיוק בסעיפים האחרים. אין מדובר בזכאות אוטומטית: הרישום לפי סעיף 4L נתון לשיקול דעתו של שר הפנים, ועל המבקש להוכיח קשר סיבתי ברור בין אחת משלוש הסיבות הקבועות בחוק לבין העובדה שלא הפך לאזרח בריטי. את הבקשה מגישים על טופס ARD.
סעיף 4L חשוב במיוחד לתביעות ירושה כפולה (double descent), שבהן הקשר הבריטי עובר דרך סב או סבתא ולא דרך הורה. לפני שסעיף 4L נחקק, הסעיפים הקיימים 4C ו-4F עד 4I יכלו לשנות רק גורם אחד בכל פעם: את מגדר האם, או את מצבם המשפחתי של ההורים. הם לא יכלו לטפל במצבים שבהם ההפלייה פגעה בכמה דורות, למשל כאשר סבתא בריטית לא יכלה להוריש אזרחות לילדהּ, מה שמנע בתורו מאותו ילד להוריש אזרחות לילדו שלו. סעיף 4L יכול לטפל בתרחישים המורכבים והרב-דוריים האלה.
מי שבקשתו לפי סעיף 4L מאושרת מקבל אזרחות בריטית שלא בירושה, כלומר הוא יכול להוריש אזרחות לילדיו שלו. עבור משפחות ישראליות רבות, רישום לפי סעיף 4L פותח מסלול גם עבור הדור הבא.
רישום לפי סעיף 4: בעלי לאום בריטי אחר
סעיף 4 לחוק האזרחות הבריטי מספק מסלול רישום לבוגרים שמחזיקים בסוג של לאום בריטי שאינו אזרחות בריטית. זה כולל אזרחי הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים (British Overseas Territories citizens), אזרחים בריטים שמעבר לים (British Overseas Citizens, BOC), בעלי לאום בריטי מעבר לים (British National (Overseas), BN(O)), נתינים בריטים לפי חוק 1981, ובני חסות בריטיים. אלה קטגוריות נפרדות של לאום בריטי שאינן מקנות את הזכות לתושבות קבע באנגליה ואינן מזכות את המחזיק בהן בדרכון של אזרח בריטי.
כדי להירשם כאזרח בריטי לפי סעיף 4, על המבקש בדרך כלל להיות תושב באנגליה במשך תקופה רצופה של חמש שנים, עם ימי היעדרות מוגבלים. זה אחד ממסלולי הרישום הבודדים שכן דורש מגורים באנגליה, ובמובן הזה הוא דומה יותר להתאזרחות מאשר לשאר מסלולי הרישום. עם זאת, סעיף 4(5) מספק מסלול הנתון לשיקול דעת עבור מי ששירת בשירות ממשלת אנגליה, שעשוי לחול ללא קשר למגורים. המסלול הזה פחות שכיח בקרב ישראלים, אבל הוא יכול להיות רלוונטי כאשר ההיסטוריה המשפחתית כוללת שירות בטריטוריות או במוסדות בריטיים.
רישום לפי סעיפים 10 ו-13: החזרת אזרחות לאחר ויתור עליה
סעיפים 10 ו-13 לחוק האזרחות הבריטי מספקים מסלולי רישום לבוגרים שהחזיקו בעבר באזרחות בריטית או במעמד אזרחות האימפריה הבריטית, אבל איבדו אותו באמצעות הצהרת ויתור על אזרחות (declaration of renunciation) רשמית. הסעיפים האלה מאפשרים לאותם אנשים להחזיר את אזרחותם הבריטית באמצעות רישום.
סעיף 13 חל על מי שוויתר על אזרחותו הבריטית ב-1 בינואר 1983 או אחריו. לפי סעיף 13(1), אדם זכאי להירשם אם הוויתור היה נחוץ כדי לשמור על אזרחות אחרת או לקבל אותה. זו זכות ולא עניין הנתון לשיקול דעת, בתנאי שמתקיימים התנאים. סעיף 13(3) מספק מסלול נפרד הנתון לשיקול דעת עבור מי שוויתר מסיבות אחרות. סעיף 10 חל על מי שוויתר על אזרחות האימפריה הבריטית לפני ה-1 בינואר 1983, ופועל על בסיס דומה.
המסלול הזה פחות שכיח מהסעיפים האחרים, אבל הוא בהחלט קיים. יש ישראלים, או הורים שלהם, שאולי ויתרו על הלאום הבריטי בתקופה שבה סברו שהם חייבים לעשות זאת כדי לקבל או לשמור על אזרחות ישראלית. אם זה המצב במשפחתכם, ייתכן שאפשר להחזיר את המעמד שוויתרתם עליו באמצעות רישום. אדם זכאי להירשם לפי סעיף 13(1) או סעיף 10(1) פעם אחת בלבד, ולכן חשוב לוודא שהבקשה מוכנה כראוי. חלה אגרת הרישום המלאה, ונדרש טקס אזרחות.
סוג האזרחות שתקבלו: בירושה או שלא בירושה
אחת ההשלכות המעשיות החשובות ביותר של הרישום היא סוג האזרחות הבריטית שתקבלו. הרישום יכול להעניק אזרחות בירושה או שלא בירושה, ולהבחנה הזו יש השלכות משמעותיות על המשפחה שלכם. מי שמחזיק באזרחות שלא בירושה יכול להוריש אזרחות בריטית באופן אוטומטי לילדיו שנולדו מחוץ לאנגליה. מי שמחזיק באזרחות בירושה בדרך כלל לא יכול.
סוג האזרחות שמוענק תלוי במסלול הרישום שבו משתמשים. רישום לפי סעיף 4C מעניק בדרך כלל אזרחות בירושה. גם רישום לפי סעיפים 4G, 4H ו-4I מעניק אזרחות בירושה. לעומת זאת, רישום לפי סעיף 4L מעניק בדרך כלל אזרחות שלא בירושה, ולכן המסלול הזה בעל ערך מיוחד למשפחות. רישום לפי סעיף 4F יכול להעניק כל אחד מהסוגים, בהתאם לסעיף שעליו נשענת הבקשה. ההבחנה הזו חשובה במיוחד כאשר יותר ממסלול אחד פתוח לאותה בקשה. למשל, תביעה מסוג רומיין דרך סב מצד האם אפשר להגיש לפי סעיף 4C או לפי סעיף 4L, אבל רק מסלול סעיף 4L מעניק מעמד של אזרחות שלא בירושה. הבנת סוג האזרחות שתקבלו חיונית לתכנון, במיוחד אם אתם רוצים שהילדים שלכם ייהנו מהרישום שלכם.
אם תקבלו אזרחות שלא בירושה, ילדיכם שייוולדו אחרי הרישום שלכם יהיו אזרחים בריטים באופן אוטומטי. ילדים שנולדו לפני הרישום עשויים להיות זכאים לרישום בזכות עצמם, בתנאי שהם מתחת לגיל 18. אם תקבלו אזרחות בירושה, ילדיכם שנולדו מחוץ לאנגליה לא יהיו בריטים באופן אוטומטי, אבל ייתכן שעדיין יעמדו לרשותם מסלולי רישום בנסיבות מסוימות, למשל אם גרתם באנגליה שלוש שנים לפני לידת הילד או אחריה.
מכיוון שהתוצאה עבור ילדיכם תלויה בסוג האזרחות שתקבלו, חשוב להבין את המצב המשפטי לפני הגשת הבקשה. במקרים מסוימים יותר ממסלול רישום אחד עשוי להיות פתוח, והבחירה בין המסלולים יכולה להשפיע ישירות על מה שאפשרי עבור הדור הבא. אנו בוויזה ואזרחות בריטית מייעצים למשפחות ישראליות איזה מסלול רישום מתאים, ומה ההשלכות עבור המבקש וילדיו כאחד.
אופי טוב ודרישות נפוצות אחרות
חלק ממסלולי הרישום דורשים מהמבקש להוכיח שהוא בעל אופי טוב. זו דרישה סטנדרטית בבקשות לפי סעיף 4F (כאשר הסעיף שעליו נשענת הבקשה היה מחייב זאת), סעיף 4L (כאשר למבקש לא הייתה זכאות אוטומטית), וסעיף 4 (בעלי לאום בריטי אחר). משרד הפנים הבריטי בוחן את דרישת האופי הטוב ומביא בחשבון הרשעות פליליות, קנסות מנהליים, עבירות הגירה, והתנהגות רלוונטית אחרת.
עם זאת, כמה ממסלולי הרישום פטורים מדרישת האופי הטוב. מי שמגיש בקשה לפי סעיף 4C ולפי סעיפים 4G, 4H ו-4I לא צריך לעמוד במבחן האופי הטוב, מכיוון שהסעיפים האלה נוגעים לאנשים שהיו מקבלים אזרחות באופן אוטומטי. גם מי שמגיש בקשה לפי סעיף 4L והייתה לו זכאות אוטומטית פטור בדרך כלל. זו הבחנה משמעותית, וכדאי להבין אותה לפני שמגישים בקשה.
המסמכים הספציפיים הנדרשים תלויים במסלול הרישום, אבל אלה המסמכים שנדרשים בדרך כלל ברוב הבקשות:
- תעודת הלידה המלאה שלכם.
- תעודות הלידה של הוריכם ותעודת הנישואין שלהם (אם רלוונטי).
- תעודות הלידה של הסבים והסבתות שלכם ותעודת הנישואין שלהם, אם הבקשה עוברת דרך סב או סבתא.
- תעודות התאזרחות או רישום רלוונטיות.
- ראיות לאבהות, אם מגישים בקשה לפי סעיפים 4F עד 4I.
- מסמך מזהה בתוקף, כמו דרכון.
- שני מאמתים העומדים בקריטריונים הנדרשים.
מסמכים שאינם באנגלית חייבים להיות מלווים בתרגום על ידי מתרגם מוסמך. עבור מבקשים ישראלים, חוסר עקביות בתעתיק לאנגלית של שמות עבריים במסמכים הרשמיים השונים הוא בעיה נפוצה, וכדאי לטפל בו בראיות התומכות. מסמכים חסרים או שגויים הם אחת הסיבות השכיחות ביותר לעיכובים, ולכן חשובה הכנה קפדנית של הבקשה.
אגרות ומשך הטיפול
האגרות לרישום בוגרים משתנות מאוד בהתאם למסלול. בקשות לפי סעיף 4C ולפי סעיפים 4G, 4H ו-4I דורשות רק את אגרת טקס האזרחות, שכיום היא נמוכה יחסית. בקשות לפי סעיף 4F, סעיף 4L וסעיף 4 דורשות את אגרת הרישום המלאה, שגבוהה בהרבה. משרד הפנים הבריטי מפרסם טבלת אגרות עדכנית, והאגרות עשויות להשתנות.
גם משך הטיפול בבקשה משתנה. משרד הפנים הבריטי לא מפרסם לוחות זמנים קבועים לבקשות רישום, וזמני ההמתנה יכולים להשתנות בהתאם למורכבות המקרה ולכמות הבקשות. בקשות שמוגשות עם ראיות תומכות מלאות ומוכנות היטב מטופלות בדרך כלל ביעילות רבה יותר מבקשות שמחייבות את משרד הפנים לבקש מסמכים נוספים. כל מי שבקשתו כבוגר מאושרת חייב להשתתף בטקס אזרחות בתוך 90 יום מקבלת ההזמנה. אי-הופעה ללא סיבה טובה עלולה להוביל לסירוב הבקשה.
כיצד ויזה ואזרחות בריטית יכולים לעזור
אנו בוויזה ואזרחות בריטית מייעצים לישראלים בכל מסלולי הרישום לבוגרים לפי חוקי האזרחות הבריטים, כולל סעיף 4C (טופס UKM), סעיפים 4F עד 4I (טופס UKF), סעיף 4L (טופס ARD), והסעיפים הפחות נפוצים. לעו״ד ההגירה שלנו ניסיון רב בסוגי התביעות של כמה דורות באותה המשפחה, הנפוצות בקרב משפחות ישראליות עם שורשים באנגליה ובטריטוריות בריטיות לשעבר, כולל תביעות הקשורות בפסק דין רומיין, בסבתות בריטיות, במנדט הבריטי בארץ ישראל (British Mandate for Palestine), וברצפי ירושה מורכבים.
אנו עובדים על בסיס שכר טרחה קבוע, המחולק לשני תשלומים שווים. התשלום הראשון משולם לפני הגשת הבקשה, והשני נגבה רק לאחר אישור הבקשה וקבלת הדרכון הבריטי. אגרות משרד הפנים הבריטי, אגרות הדרכון, עלויות התרגום ועלויות השליחויות הן הוצאות נלוות נפרדות. אם אתם מגישים בקשות עבור יותר מבן משפחה אחד, ייתכן שתהיו זכאים להנחה עבור בקשות קשורות שמוגשות יחד.
אם אינכם בטוחים איזה מסלול רישום מתאים למצב שלכם, או אם יש לכם בקשה בעלת סיכוי לאזרחות בריטית, אתם מוזמנים לפנות אלינו לבדיקת זכאות. אפשר ליצור איתנו קשר בטלפון 03-376-1155 או במייל contact@ukvisaandnationality.co.il.
מספר רישום F202537958. מורשים לספק ייעוץ ושירותים בענייני הגירה ואזרחות ברמה 1 (Level One). המידע באתר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ הגירה. אנו פועלים עבור לקוחות רק לאחר קבלת הוראות בכתב בלבד. לא ניתן להבטיח תוצאות או את לוחות הזמנים של משרד הפנים הבריטי (Home Office).
