בית › אזרחות בריטית › רישום בוגרים › אזרחות בריטית דרך האם: רישום לפי סעיף 4C בטופס UKM

אזרחות בריטית דרך האם: רישום לפי סעיף 4C בטופס UKM

אם נולדתם מחוץ לאנגליה לפני ה-1 בינואר 1983 לאם בריטית, יתכן ותוכלו להירשם כאזרחים בריטים בעזרת בקשה שנקראת UKM.

ערן ביין, מייסד ועו״ד הגירה

מאת ערן ביין · עודכן ביוני 2026 · קריאה של 9 דקות

עו״ד הגירה מפוקחים על ידי ה-IAA

ניסיון של יותר מ-10 שנים

אלפי בקשות אושרו

במאמר הזה

אם נולדתם מחוץ לאנגליה לפני ה-1 בינואר 1983 לאם בריטית, יתכן ותוכלו להירשם כאזרחים בריטים בעזרת בקשה שנקראת UKM. הבקשה הזו קיימת הודות לסעיף 4C בחוקי האזרחות הבריטים משנת 1981 (British Nationality Act 1981), שנכנס לתוקף בכדי לתקן עוול מגדרי שהיה קיים אז, בו נשים לא יכלו להוריש אזרחות בריטית לילדיהם באותו האופן בו גברים יכלו לעשות זאת. עבור ישראלים רבים, זכאות דרך האם היא דרך ישירה ומהירה יחסית לאזרחות בריטית, בניגוד להגירה ותושבות, מכיוון שהיא נשענת על קשר משפחתי שכבר קיים לאנגליה.

המאמר הזה מסביר מי זכאי לרישום לפי סעיף 4C, איך מתנהלת בקשת UKM בפועל, כמה היא עולה ואיזה סוג אזרחות בריטית מקבלים בסופו של דבר. המאמר גם מסביר על המסלול דרך הסב מצד האם שנפתח בעקבות פסק דין רומיין (Romein), ועל ההחלטה אם להגיש בקשה לפי סעיף 4C או לפי סעיף 4L. כדי להבין איך המסלול הזה משתלב לצד שאר מסלולי הרישום למבוגרים, המדריך שלנו לרישום כאזרח בריטי למבוגרים מציג את התמונה המלאה.

מה מתקן סעיף 4C בחוקי האזרחות הבריטים

לפני ה-1 בינואר 1983, אם בריטית לא יכלה בדרך כלל להוריש את אזרחותה לילד שנולד מחוץ לאנגליה. אב בריטי באותו מצב כן יכל. כלומר, אנשים רבים שנולדו מחוץ לאנגליה לפני 1983 לא קיבלו אזרחות בריטית מלידה רק בגלל שההורה הבריטי שלהם היה האם ולא האב.

סעיף 4C בחוקי האזרחות הבריטים נכנס לתוקף בשביל לתקן את העוול הזה. הוא מאפשר לאדם שנפגע מאותו עוול מגדרי להירשם כאזרח בריטי היום, כמבוגר, על בסיס העובדה שהוא כבר היה אזרח בריטי אילו החוק היה מתייחס לאמהות ולאבות באופן שווה. הבקשה מוגשת בטופס UKM, ומי שבקשתו מאושרת מקבל אזרחות בריטית בירושה (by descent).

מכיוון שסעיף 4C מתקן משהו שהיה אמור לקרות באופן אוטומטי, המסלול הזה זוכה ליחס נדיב יחסית לרוב הבקשות האחרות. אין דרישה לגור באנגליה, אין מבחן הידע בשפה והחיים באנגליה ואין דרישת שפה אנגלית, ולכן זהו אחד המסלולים הרלוונטיים ביותר לאזרחות עבור משפחות ישראליות שמעולם לא גרו באנגליה.

האם אתם זכאים לרישום לפי סעיף 4C?

השאלה אם אתם זכאים תלויה בתאריך ובמקום הלידה שלכם ובסטטוס האזרחות של אמכם בזמן שנולדתם. המבחן הוא היפותטי: עליכם להוכיח שהייתם הופכים לאזרחים בריטים אילו אמכם יכלה להוריש את אזרחותה באותו האופן שבו גבר יכל. אלה הדרישות העיקריות.

  • נולדתם מחוץ לאנגליה לפני ה-1 בינואר 1983.
  • אמכם החזיקה באזרחות האימפריה הבריטית (Citizen of the United Kingdom and Colonies, CUKC) בזמן לידתכם.
  • הייתם מקבלים את אזרחות האימפריה הבריטית מלידה אילו נשים יכלו להוריש אזרחות באותו אופן שבו גברים יכלו.
  • הייתה לכם הזכות לתושבות קבע (right of abode) באנגליה מיד לפני ה-1 בינואר 1983, מה שהיה הופך אתכם לאזרחים בריטים באופן אוטומטי כשחוקי האזרחות הבריטים נכנסו לתוקף באותו תאריך.

ההתייחסות לאזרחות האימפריה הבריטית נובעת מכך שהאזרחות הבריטית כפי שהיא קיימת היום החלה רק ב-1 בינואר 1983. לפני כן, הסטטוס הרלוונטי היה אזרחות האימפריה הבריטית, והבקשה בוחנת את סטטוס אמכם באותה אזרחות, ולא אזרחות בריטית מאוחרת יותר. הבירור המדויק של האופן שבו אמכם החזיקה בסטטוס הזה הוא בדרך כלל השאלה המרכזית בבקשה לפי סעיף 4C.

מה קורה אם אמכם הייתה אזרחית בריטית בירושה?

בתחילה סעיף 4C עזר בעיקר למי שאמם נולדה באנגליה ולכן החזיקה בסוג אזרחות עם קשר חזק יותר לאנגליה. פסק הדין של בית המשפט העליון הבריטי (Supreme Court) בעניין רומיין (Romein) משנת 2018 הרחיב את המסלול גם למי שאמם הייתה אזרחית בריטית בירושה, כלומר היא עצמה נולדה מחוץ לאנגליה להורה בריטי. בפועל, המצב הזה נוצר בדרך כלל כאשר הסב מצד האם נולד, התאזרח או נרשם באנגליה, ואמכם קיבלה את הסטטוס שלה ממנו.

פסק דין רומיין הסיר מכשול מסוים. בדרך כלל, אזרחות בירושה יכלה לעבור לילד שנולד מחוץ לאנגליה רק אם הלידה נרשמה בשגרירות בריטית תוך שנה. אמהות בריטיות לא יכלו לרשום את לידת ילדיהן בדרך זו, ולכן בית המשפט קבע שלא הוגן להחיל עליהן את הדרישה הזו. כך שבבקשה דרך האם מהסוג הזה, אתם לא צריכים להוכיח שהלידה שלכם נרשמה בשגרירות.

ההרחבה הזו רלוונטית במיוחד למבקשים ישראלים, מכיוון שמסלול רומיין חל על מי שנולד במדינה שאינה חברה בחבר העמים הבריטי, וישראל אינה חברה בחבר העמים. אם נולדתם לפני 1983 בישראל לאם שהייתה אזרחית בריטית בירושה דרך הסב מצד האם, יתכן שיש לכם זכאות לפי העיקרון הזה. כאשר הקשר הבריטי עובר דרך סב או סבתא ולא דרך הורה, המדריך שלנו לאזרחות בריטית בירושה כפולה מסביר איך נבחנת זכאות של כמה דורות באותה המשפחה.

איך מגישים בקשה בטופס UKM

בקשה לפי סעיף 4C מוגשת למשרד הפנים הבריטי בטופס UKM, בליווי מסמכים שמוכיחים את הסטטוס של אמכם ואת הקשר שלכם אליה. אפשר להגיש את הבקשה מאנגליה או מחוץ לה, כלומר תוכלו להגיש אותה בזמן שאתם גרים בישראל. הנקודות הבאות מפרטות מה התהליך כולל.

איך מגישים בקשה מישראל?

טופס UKM משמש מבקשים באיי התעלה (Channel Islands), באי מאן (Isle of Man) ובמושבות הבריטיות (British overseas territories), וגם אנשים שגרים במקומות אחרים ומגישים את הבקשה בדואר, כולל מבקשים שגרים בישראל. כחלק מהתהליך תצטרכו בדרך כלל לתת אינפורמציה ביומטרית, ומשרד הפנים הבריטי מודיע היכן ואיך לעשות זאת אחרי שהבקשה כבר בטיפול. מכיוון שבדרך כלל נדרשים מסמכים אזרחיים מקוריים, כדאי לתכנן מראש את התקופה שבה המסמכים והדרכון שלכם עשויים להימצא אצל הרשויות.

אילו מסמכים והוכחות צריך?

ההוכחות מתמקדות בהוכחת הסטטוס של אמכם וברצף הקשרים המשפחתיים שמחבר אתכם לקשר הבריטי. המסמכים המדויקים תלויים באופן שבו אמכם, ובבקשת רומיין גם הסב מצד האם, החזיקו בסטטוס שלהם. אלה המסמכים שנדרשים בדרך כלל.

  • תעודת הלידה המלאה שלכם שמציגה את פרטי אמכם.
  • תעודת הלידה של אמכם, יחד עם הוכחה לאופן שבו החזיקה באזרחות האימפריה הבריטית.
  • תעודת הלידה, ההתאזרחות או הרישום של הסב מצד האם, כאשר הבקשה עוברת דרכו.
  • תעודת הנישואין של הוריכם ותעודת הנישואין של סבכם וסבתכם, במקרים הרלוונטיים.
  • מסמך מזהה בתוקף, כמו הדרכון הנוכחי שלכם.
  • שני מאמתים (referees) שעומדים בדרישות שפורסמו.

מסמכים שאינם באנגלית חייבים להיות מלווים בתרגום על ידי מתרגם מוסמך. בעיה חוזרת אצל מבקשים ישראלים היא חוסר עקביות בתעתיק לאנגלית של שמות עבריים בין תעודות הלידה, תעודות הנישואין והדרכונים, מה שעלול לעורר בירורים אם הדבר לא מוסבר בהוכחות הנלוות. הכללים לגבי מי יכול לשמש מאמת הם מדויקים, והמדריך שלנו לדרישות המאמת מפרט מי מתאים לכך.

מה קורה אחרי שמגישים את הבקשה?

אם הבקשה מאושרת, תוזמנו לטקס האזרחות, שבו תישבעו שבועת אמונים או תצהירו הצהרת אמונים ותקבלו את תעודת הרישום (Certificate of Registration) כאזרחים בריטים. יש להגיע לטקס תוך 90 יום ממועד ההזמנה, ואי-הגעה ללא סיבה טובה עלולה לגרום לסירוב הבקשה. אחרי שתעודת הרישום בידיכם, הצעד האחרון הוא להגיש בקשה לדרכון בריטי ראשון, המסמך שמאפשר לכם לממש את הסטטוס שלכם.

כמה עולה בקשה לפי סעיף 4C?

אחד המאפיינים הבולטים ביותר של סעיף 4C הוא העלות שלו. מכיוון שהמבקשים במסלול הזה היו אמורים להיות אזרחים בריטים באופן אוטומטי אלמלא החוק הפלה נשים לרעה, הם לא משלמים את אגרת הרישום המלאה. במקום זאת, התשלום היחיד למשרד הפנים הבריטי הוא אגרת טקס האזרחות, לצד עלות מתן האינפורמציה הביומטרית. משרד הפנים הבריטי מפרסם את האגרות הנוכחיות והן עשויות להשתנות, ולכן כדאי לבדוק את הסכום המעודכן לפני ההגשה.

מאותה סיבה, אין דרישת אופי טוב (good character) לרוב המבקשים לפי סעיף 4C. זה מבדיל את המסלול מבקשות כמו התאזרחות וסעיף 4L, שבהן צריך להוכיח אופי טוב ומשרד הפנים הבריטי בוחן דברים כמו עבר פלילי והיסטוריית הגירה. היעדר הדרישות האלה נובע מהעיקרון שהמסלול משיב אזרחות שהייתה אמורה כבר להיות בידי המבקש.

אנו בוויזה ואזרחות בריטית מייעצים בבקשות לפי סעיף 4C על בסיס שכר טרחה קבוע, המחולק לשני תשלומים שווים. התשלום הראשון משולם לפני הגשת הבקשה, והשני נגבה רק לאחר אישור הבקשה וקבלת הדרכון הבריטי. אגרות משרד הפנים הבריטי ואגרת הטקס, עלויות התרגום ועלויות השליחויות הן הוצאות נלוות נפרדות.

סוג האזרחות שתקבלו, והאם סעיף 4L מתאים לכם יותר

רישום לפי סעיף 4C מקנה אזרחות בריטית בירושה. לזה יש משמעות עבור הדור הבא, מכיוון שאדם שהוא אזרח בריטי בירושה בדרך כלל לא יכול להוריש אזרחות באופן אוטומטי לילדיו שנולדו מחוץ לאנגליה. אם הרישום שלכם לפי סעיף 4C הוא סוף הרצף, הסטטוס הבריטי שלכם מבטיח את מעמדכם אבל לא הופך בעצמו את ילדיכם שנולדו מחוץ לאנגליה לבריטים.

במיוחד בבקשות דרך הסב מצד האם, יש לעתים קרובות בחירה בין מסלולים, ולבחירה הזו יש השלכות ממשיות. את אותה בקשה מסוג רומיין אפשר להגיש לפי סעיף 4C, שמקנה אזרחות בירושה, או לפי סעיף 4L, שיכול להקנות אזרחות שלא בירושה (otherwise than by descent). מהניסיון שלנו בייעוץ למשפחות ישראליות, מבקש שזכאי לפי סעיף 4C דרך הסב מצד האם עשוי להיות זכאי גם לפי סעיף 4L, וסעיף 4L הוא לעתים קרובות האפשרות הטובה יותר כאשר חשוב להוריש אזרחות לילדים. המדריך שלנו לרישום לפי סעיף 4L מסביר איך המסלול הזה עובד ומה הוא דורש.

האם תוכלו להוריש אזרחות בריטית לילדיכם אחרי הרישום?

אם תירשמו ותקבלו אזרחות שלא בירושה, למשל דרך סעיף 4L, ילדיכם שיוולדו אחרי הרישום יהיו אזרחים בריטים באופן אוטומטי, וילדים שנולדו לפניו עשויים להיות זכאים לרישום כל עוד הם מתחת לגיל 18. אם תקבלו אזרחות בירושה דרך סעיף 4C, ילדיכם שנולדו מחוץ לאנגליה לא יהיו בריטים באופן אוטומטי, אבל ייתכן שעדיין יהיו פתוחים בפניהם מסלולי רישום במצבים מסוימים, למשל כאשר גרתם באנגליה במשך שלוש שנים. מכיוון שהתוצאה עבור ילדיכם תלויה במסלול שתבחרו, כדאי לפתור את השאלה הזו לפני ההגשה ולא אחריה.

איך ויזה ואזרחות בריטית יכולים לעזור

אנו בוויזה ואזרחות בריטית מייעצים לישראלים בנוגע לרישום לפי סעיף 4C בטופס UKM, כולל בקשות פשוטות דרך האם והבקשות המורכבות יותר דרך הסב מצד האם שנשענות על פסק דין רומיין. לעו״ד ההגירה של המשרד יש ניסיון מיוחד בזכאות לאזרחות של כמה דורות באותה המשפחה, נפוצה במשפחות ישראליות עם שורשים באנגליה ובטריטוריות בריטיות לשעבר, כולל מקרים הקשורים למנדט הבריטי בארץ ישראל (British Mandate for Palestine).

אם אינכם בטוחים אם אתם זכאים לפי סעיף 4C, או אם סעיף 4L יתאים יותר למשפחתכם, אתם מוזמנים לפנות אלינו לבדיקת זכאות לפני שתתחייבו לבקשה. אפשר ליצור קשר בטלפון 03-376-1155 או במייל contact@ukvisaandnationality.co.il.

מספר רישום F202537958. מורשים לספק ייעוץ ושירותים בענייני הגירה ואזרחות ברמה 1 (Level One). המידע באתר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ הגירה. אנו פועלים עבור לקוחות רק לאחר קבלת הוראות בכתב בלבד. לא ניתן להבטיח תוצאות או את לוחות הזמנים של משרד הפנים הבריטי (Home Office).

לקוחות ממליצים

“תהליך הבקשה שלי לאזרחות דרש מאמצים גדולים לרבות איתור מקום לידה של אימי שבכלל נולדה בארה״ב ולאף אחד לא היה מושג היכן, דור טיפל באתגר בצורה מרשימה והצליח לאתר את המידע עד מציאת תעודת הלידה, אבל לא פחות חשוב הוא היחס האדיב לאורך כל הדרך גם שנראה שאנחנו בדרך ללא יוצר ידע דור לנהל את האירוע בשלווה ואמונה, בלעדיו זה לא היה קורה, אני אזרח בריטי”

ארז אדם

פניתי אל המשרד והתרשמתי מהאדיבות והזמינות למענה לכל שאלה או בעיה. דרך ואיכות הטיפול היו מצויינים כמו גם התוצאה הסופית. בהחלט אמשיך להעזר ולהמליץ גם בעתיד, תודה רבה על הכל.

גלינה שיפמן
שאלות ותשובות

שאלות נפוצות

לא מצאתם תשובה? צרו איתנו קשר

ככל הנראה כן, אם נולדתם מחוץ לאנגליה לפני ה-1 בינואר 1983. אמהות שנולדו באנגליה החזיקו בדרך כלל באזרחות האימפריה הבריטית מכוח לידתן, וזה בדיוק המצב שסעיף 4C נועד לתקן. הגיל שבו אמכם עזבה את אנגליה אינו משנה, ואין דרישה שהיא או אתם גרתם באנגליה בשלב כלשהו. מה שקובע הוא מעמדה בעת לידתכם, ואותו מוכיחים באמצעות תעודת הלידה שלה ומסמכים משלימים.

ככלל כן. המבחן בסעיף 4C מתמקד במעמדה של אמכם בעת לידתכם, ולכן ויתור מאוחר יותר על המעמד, או אובדנו מסיבה אחרת, אינו מוחק בדרך כלל זכאות שכבר נוצרה. מה שצריך להוכיח הוא שהיא החזיקה במעמד הנדרש ביום שבו נולדתם. מקרים של ויתור או אובדן מעמד יכולים להיות עדינים מבחינה ראייתית ומשפטית, ולכן שווה לבדוק אותם לעומק לפני ההגשה.

שני המסלולים יכולים להיות פתוחים במקביל, וההבדל המרכזי הוא סוג האזרחות שתקבלו. רישום לפי סעיף 4C זול משמעותית, בלי מבחני שפה וידע, אבל מקנה אזרחות בירושה, שבדרך כלל אינה עוברת לילדים שנולדים מחוץ לאנגליה.

התאזרחות דורשת אגרה מלאה, מבחנים והוכחת אופי טוב, אך מקנה אזרחות שלא בירושה, שעוברת אוטומטית לילדיכם שייוולדו אחריה מחוץ לאנגליה. אם אתם מתכננים ילדים או שוקלים חזרה לישראל, ההבדל הזה מכריע, ולכן כדאי לבחור לפי התוכניות המשפחתיות ולא רק לפי העלות.

לבקשה נדרשים 2 מאמתים שמכירים אתכם אישית לפחות 3 שנים, אינם קרובי משפחה שלכם ואינם קרובים זה של זה. בדרך כלל אחד מהם צריך להחזיק בדרכון בריטי ולהיות איש מקצוע או מעל גיל 25, ואילו השני יכול להיות בכל אזרחות, כולל ישראלית, אם יש לו מעמד מקצועי מוכר.

מי שגר בישראל בלי קשרים באנגליה נדרש לעיתים לאתר מראש מכר בריטי מתאים, למשל מתקופת עבודה או לימודים, ולכן כדאי לסגור את זהות המאמתים בשלב מוקדם, לפני מילוי הטופס.

הדרישה היא תעודת לידה מלאה, כלומר מסמך שמציג גם את פרטי ההורים ולא רק את פרטיכם. מי שנולד בישראל יכול להזמין ממשרד הפנים הישראלי העתק של תעודת הלידה או תמצית רישום מפורטת ממרשם האוכלוסין הכוללת את פרטי ההורים, ומסמכים כאלה מתקבלים בדרך כלל בבקשות רישום.

למסמך בעברית חובה לצרף תרגום מוסמך לאנגלית, וכדאי לוודא שהפרטים בו תואמים את המסמכים הבריטיים של אמכם, כדי למנוע בירורים מיותרים מצד משרד הפנים הבריטי.

רוצים לבדוק אם אתם זכאים ?

תאמו איתנו שיחת ייעוץ חינם לבדיקת זכאות ונמליץ לכם על המסלול המתאים עבורכם.

איך אנחנו עובדים

תהליך ברור ומסודר
שלב אחרי שלב

אנו הופכים הליכים בירוקרטיים מורכבים לתהליך מסודר ונטול לחץ.

בדיקת זכאות

התקשרו אלינו לשיחת ייעוץ חינם לבדיקת הזכאות שלכם או של בני משפחתכם.

חתימה על הסכם שכר הטירחה

הסכם עם תנאים ברורים ופרוט מלא של כל העלויות, ללא תשלום מראש או מקדמה. החצי הראשון של שכ״ט ישולם רק לאחר הגשת הבקשה והחצי השני ישולם רק לאחר קבלת הדרכון או הויזה. 

החזר מלא אם יתברר שאינכם זכאים

איסוף המסמכים

אנו נדאג להשיג עבורכם מסמכים מארכיונים באנגליה ונדריך אתכם כיצד להשיג מסמכים מארכיונים בישראל

הכנת הבקשה

אנחנו נכין את הבקשה עבורכם ונוודא שהיא עומדת בכל הדרישות של משרד הפנים הבריטי.

הגשת הבקשה

אנחנו נגיש את הבקשה עבורכם ונדאג ונטפל בכל ההתנהלות מול משרד הפנים הבריטי.

מחכים להחלטה

אנחנו נוודא שהטיפול בבקשה שלכם על ידי משרד הפנים הבריטי מתקדם כראוי ומסתיים כצפוי.

Facebookלקוחות ממליצים

מה הלקוחות שלנו אומרים

הצוות המקצועי שלנו

טיפול של עו״ד הגירה מוסמך בכל לקוח

הצוות שלנו מורכב מעו״ד הגירה מוסמכים עם ניסיון עשיר בעבודה מול משרד הפנים הבריטי

ערן ביין, מייסד ועו״ד הגירה

ערן ביין

עו״ד הגירה

ערן הוא מומחה לאזרחות בריטית בעל נסיון רב בסיוע ללקוחות בתהליך הרישום שלהם כאזרחים בריטים. ערן התמחה בעיקר במקרים מורכבים בהם הידע הרב שצבר הכרחי להצלחת התהליך. ערן הקים את המשרד בכדי לספק שרות אמין ומקצועי ברמה הגבוהה ביותר.

אלי ביין-מור, מנהל ועו״ד הגירה

אלי ביין - מור

עו״ד הגירה

אלי מתמחה בויזות ההגירה לאנגליה. הוא מיעץ ומגיש בקשות עבור ויזות בני זוג, משפחה, עסקים ולימודים. מקצועיות ללא פשרות ודאגה כנה לרווחת הלקוח הם מהמאפינים הבולטים של השרות שהוא מספק.

צרו קשר

אנחנו כאן בשבילכם

מלאו את הטופס ונחזור אליכם תוך שעה. מעדיפים לדבר ? התקשרו אלינו ישירות.

טלפון

03-376-1155

אימייל

contact@ukvisaandnationality.co.il

וואטסאפ

שלחו לנו הודעה

מה קורה עכשיו?

1
נחזור אליכם תוך שעה
2
שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית חינם
3
הצעת מחיר מפורטת וסופית, בלי הפתעות
טופס יצירת קשר

צרו קשר

וואטסאפ

מענה תוך שעה

ימי ראשון עד חמישי, 9:00 עד 17:00

שירותים

עוד

דברו איתנו

ימי ראשון עד חמישי, 9:00 עד 17:00