ביתאזרחות בריטיתרישום ילדים › אזרחות בריטית לילדים שנולדו מחוץ לאנגליה: רישום לפי סעיף 3(2)

אזרחות בריטית לילדים שנולדו מחוץ לאנגליה: רישום לפי סעיף 3(2)

סעיף 3(2) לחוקי האזרחות הבריטים משנת 1981 (British Nationality Act 1981) מאפשר רישום ילד כאזרח בריטי כאשר הילד נולד מחוץ לאנגליה להורה בריטי בירושה (by descent).

ערן ביין, מייסד ועו״ד הגירה

מאת ערן ביין · עודכן ביוני 2026 · קריאה של 9 דקות

עו״ד הגירה מפוקחים על ידי ה-IAA

ניסיון של יותר מ-10 שנים

אלפי בקשות אושרו

במאמר הזה

סעיף 3(2) לחוקי האזרחות הבריטים משנת 1981 (British Nationality Act 1981) מאפשר רישום ילד כאזרח בריטי כאשר הילד נולד מחוץ לאנגליה להורה בריטי בירושה (by descent). זהו הליך רישום בזכות, כלומר כל עוד הבקשה עומדת בדרישות, משרד הפנים הבריטי (Home Office) חייב לקבלה ולרשום את הילד כאזרח בריטי. הדרישה המרכזית לבקשה הזו היא שההורה הבריטי גר באנגליה במשך 3 שנים לפני הולדת הילד ולא עזב את אנגליה ליותר מ-270 יום במשך ה-3 שנים הללו. טופס הבקשה נקרא MN1.

עבור משפחות ישראליות, סעיף 3(2) הוא המסלול לרישום ילד שנולד מחוץ לאנגליה כאזרח בריטי, והוא רלוונטי בעיקר כאשר אחד ההורים קיבל אזרחות בריטית בירושה מסב או סבתא שנולדו באנגליה או שהתאזרחו שם, וההורה עצמו גר באנגליה תקופה מסוימת לפני שהיו לו ילדים. כדי להבין אם המסלול הזה מתאים לילדכם, צריך לבחון את סטטוס האזרחות של ההורה ושל הסב או הסבתא, יחד עם היסטוריית המגורים של ההורה באנגליה.

מהו סעיף 3(2) לחוקי האזרחות הבריטים משנת 1981?

סעיף 3(2) מאפשר לרשום כאזרח בריטי ילד שנולד מחוץ לאנגליה, כאשר ההורה הוא אזרח בריטי בירושה וגר באנגליה תקופה נדרשת לפני שהילד נולד. מכיוון שמדובר ברישום בזכות ולא בהחלטה הנתונה לשיקול דעת, משרד הפנים הבריטי חייב לרשום את הילד אם הבקשה עומדת בדרישות. בכך שונה סעיף 3(2) ממסלולים הנתונים לשיקול דעת כמו סעיף 3(1), שבהם למשרד הפנים הבריטי יש סמכות לרשום ילד אבל הוא לא חייב לעשות זאת.

להבחנה הזו יש משמעות מעשית. לבקשה במסלול של רישום בזכות יש תוצאה צפויה יותר מאשר לבקשה הנתונה לשיקול דעת, מכיוון שהשאלה היא אם הבקשה עומדת בדרישות שנקבעו, ולא אם משרד הפנים הבריטי סבור שמן הראוי לרשום את הילד בנסיבות העניין. למשפחות שעומדות בתנאים, סעיף 3(2) מציע דרך ברורה ובטוחה לאזרחות בריטית עבור ילדם.

מי זכאי לרישום לפי סעיף 3(2)?

כדי להיות זכאי לרישום לפי סעיף 3(2), כל התנאים הבאים צריכים להתקיים:

  • הילד נולד מחוץ לאנגליה.
  • לפחות אחד ההורים היה אזרח בריטי בירושה בעת לידת הילד.
  • ההורה הבריטי בירושה גר באנגליה תקופה רצופה של 3 שנים במועד כלשהו לפני לידת הילד, היה באנגליה בתחילת אותה תקופה, ולא נעדר מאנגליה יותר מ-270 יום במהלכה.
  • אם הילד בן 10 ומעלה, עליו להיות בעל אופי טוב (good character).

כל אחד מהתנאים האלה צריך להיות מגובה במסמכים. תנאי הזכאות מוגדרים באופן מדויק, והבקשה צריכה להתייחס לכל אחד מהם בבירור כדי שמשרד הפנים הבריטי יאשר את הרישום.

מה המשמעות של אזרח בריטי בירושה?

אדם הוא אזרח בריטי בירושה אם קיבל את האזרחות מעצם היותו נולד מחוץ לאנגליה להורה בריטי. סוג האזרחות הזה בדרך כלל לא עובר באופן אוטומטי לדור הבא שנולד מחוץ לאנגליה. זה הכלל שמונע מהאזרחות הבריטית לעבור באופן אוטומטי מעבר לדור אחד מחוץ לאנגליה, וזו הסיבה שסעיף 3(2) קיים כמסלול רישום עבור ילדיהם של אזרחים בירושה שיש להם קשר מהותי לאנגליה דרך מגורים.

מה המשמעות של אזרח בריטי שלא בירושה (otherwise than by descent)?

אדם הוא אזרח בריטי שלא בירושה אם קיבל את האזרחות דרך קשר ישיר לאנגליה. הדוגמאות הנפוצות ביותר הן לידה באנגליה, התאזרחות כאזרח בריטי אחרי תקופת מגורים, או רישום כאזרח בריטי בזמן מגורים באנגליה. סוג האזרחות הזה יכול לעבור באופן אוטומטי לילד שנולד מחוץ לאנגליה, וזה סוג האזרחות שהסב או הסבתא היו צריכים להחזיק כדי שסעיף 3(2) יחול.

דרישת המגורים של שלוש שנים

דרישת המגורים היא התנאי שמשפיע באופן הישיר ביותר על השאלה אם אפשר להגיש בקשה לפי סעיף 3(2). ההורה הבריטי בירושה צריך לגור באנגליה תקופה רצופה של 3 שנים במועד כלשהו לפני שהילד נולד. עליו להיות באנגליה בתחילת אותן 3 שנים, ואסור שייעדר מאנגליה יותר מ-270 יום במהלך התקופה.

אפשר לעמוד בדרישה הזו בכל מועד לפני לידת הילד. לא חייבות להיות אלה שלוש השנים שקדמו ללידה, וההורה לא חייב עדיין לגור באנגליה בזמן שהילד נולד. מה שחשוב הוא שההורה יכול להוכיח תקופת מגורים רצופה של 3 שנים באנגליה, עם היעדרות שלא עולה על 270 יום. עבור משפחות ישראליות, זה רלוונטי לרוב כאשר הורה גר או למד באנגליה בשלב כלשהו לפני שחזר לישראל והיו לו ילדים.

האם מגורים במושבה בריטית מעבר לים נחשבים?

אם הילד נולד ב-21 במאי 2002 או אחריו, ההורה יכול לעמוד בדרישת המגורים של שלוש השנים גם באמצעות מגורים במושבה בריטית מוכרת מעבר לים (qualifying British overseas territory), כחלופה למגורים באנגליה. זה לא חל על ילדים שנולדו לפני התאריך הזה. עבור רוב המשפחות הישראליות, מסלול המגורים באנגליה הוא הרלוונטי, אבל אם ההורה שהה במושבה מוכרת כזו, כדאי לשקול גם את האפשרות הזו.

מה קורה אם ההורה גר באנגליה אחרי לידת הילד ולא לפניה?

אם ההורה הבריטי בירושה לא גר באנגליה 3 שנים לפני לידת הילד, סעיף 3(2) לא חל. עם זאת, סעיף 3(5) לחוקי האזרחות הבריטים מספק מסלול רישום נפרד, שבו ההורה והילד גרים באנגליה יחד תקופה רצופה של 3 שנים אחרי לידת הילד. סעיף 3(5) הוא סעיף משלים לסעיף 3(2), והוא מכסה את המצב שבו הקשר של המשפחה לאנגליה נוצר אחרי שהילד נולד ולא לפני כן. שני המסלולים הם מסלולי רישום בזכות ולא נתונים לשיקול דעת, ולכן התוצאה צפויה באותה מידה אם הבקשה עומדת בדרישות.

אילו מסמכים נדרשים לבקשה לפי סעיף 3(2)?

מכיוון שסעיף 3(2) הוא מסלול רישום בזכות עם דרישות מוגדרות, המסמכים שמצורפים לבקשה צריכים להוכיח בבירור שכל תנאי מתקיים. משרד הפנים הבריטי בוחן את הבקשה מול הדרישות שבחוק, ומסמכים חסרים או לא ברורים עלולים לגרום לעיכובים או לבקשות למידע נוסף.

בדרך כלל נדרשים המסמכים הבאים:

  • תעודת לידה מלאה של הילד, שבה מופיעים פרטי ההורים.
  • הוכחה לכך שההורה הרלוונטי היה אזרח בריטי בירושה בעת לידת הילד, למשל דרכון בריטי של ההורה או תעודת רישום (Certificate of Registration).
  • הוכחה לכך שהסב או הסבתא של הילד היו אזרחים בריטים שלא בירושה בעת לידת ההורה, או שהפכו לאזרחים כאלה, או שהיו הופכים לאזרחים כאלה, ב-1 בינואר 1983. הוכחה כזו יכולה לכלול את תעודת הלידה של הסב או הסבתא, תעודת התאזרחות או תעודת רישום.
  • תעודת הנישואין של ההורים, אם הזכאות היא דרך האב.
  • הוכחה לכך שההורה הבריטי בירושה גר באנגליה תקופה רצופה של 3 שנים לפני לידת הילד ולא נעדר יותר מ-270 יום במהלך התקופה. דרכונים עם חותמות כניסה ויציאה, אישורי העסקה, חוזי שכירות או מסמכים אחרים שמעידים על מגורים באנגליה, כולם יכולים להיות רלוונטיים.

מסמכים שאינם באנגלית יצטרכו בדרך כלל להיות מלווים בתרגום על ידי מתרגם מוסמך.

מה קורה אם הילד נולד ללא אזרחות?

אם הילד נולד ללא אזרחות, דרישת המגורים של שלוש השנים לא חלה, וההורה לא צריך להוכיח שגר באנגליה לפני לידת הילד. במקום זאת, הבקשה צריכה לכלול הוכחה לכך שהילד לא קיבל את האזרחות של המדינה שבה נולד. בדרך כלל צריך להציג לשם כך מכתב מרשויות אותה מדינה, שמאשר שהילד לא קיבל אזרחות בלידתו. אם ההורה השני הוא אזרח של מדינה אחרת, ייתכן שיידרש מכתב דומה גם מרשויות אותה מדינה. החריג של היעדר אזרחות מבטיח שילדים שאחרת היו נותרים ללא אף אזרחות, לא יימנעו מלקבל אזרחות בריטית בגלל דרישת מגורים שההורה שלהם לא יכול לעמוד בה.

האם נדרשת הסכמת ההורים?

מכיוון שסעיף 3(2) מקנה זכאות לרישום, אין דרישה חוקית שההורה יסכים לבקשה. זה שונה ממסלולי רישום הנתונים לשיקול דעת, שבהם משרד הפנים הבריטי עשוי להתחשב בעמדת ההורים כחלק מההערכה שלו. בפועל, רוב הבקשות לפי סעיף 3(2) מגיש הורה עבור הילד, ולכן שאלת ההסכמה כמעט אף פעם לא עולה כבעיה.

איזה סוג אזרחות מקבל הילד?

ילד שנרשם לפי סעיף 3(2) מקבל אזרחות בריטית בירושה. כלומר, האזרחות של הילד עצמו היא מהסוג שבדרך כלל לא עובר באופן אוטומטי לדור הבא שנולד מחוץ לאנגליה. אם בהמשך יהיו לילד ילדים משלו שייוולדו מחוץ לאנגליה, הם לא יהיו אזרחים בריטים בלידתם, אלא אם עד אותה נקודה הילד שנרשם כבר גר באנגליה 3 שנים ויכול להשתמש בסעיף 3(2) או בסעיף 3(5) עבור ילדיו שלו.

חשוב להבין איזה סוג אזרחות הילד יקבל, במיוחד למשפחות שחושבות על התמונה ארוכת הטווח. רישום לפי סעיף 3(2) מבטיח לילד אזרחות בריטית, אבל הוא לא מבטל את ההגבלה על העברת האזרחות לדור הבא, החלה על אזרחות בירושה. אם העברת האזרחות לדורות הבאים היא שיקול חשוב, כדאי להבין איך ההגבלה הזו פועלת ואילו צעדים עשויים לעמוד לרשותכם בעתיד.

כיצד סעיף 3(2) קשור למסלולי רישום אחרים

סעיף 3(2) הוא אחד מכמה סעיפי רישום בחוקי האזרחות הבריטים משנת 1981, וכל אחד מהם חל בנסיבות שונות. הבנת המקום של סעיף 3(2) במסגרת הזו עוזרת לזהות אם זהו המסלול הנכון לילדכם, או שאולי סעיף אחר מתאים יותר.

סעיף 3(5) הוא הסעיף המשלים הקרוב ביותר לסעיף 3(2). שניהם מסלולי רישום בזכות עבור ילדים שנולדו מחוץ לאנגליה להורה בריטי בירושה, ושניהם דורשים תקופת מגורים של 3 שנים באנגליה. ההבדל הוא בעיתוי: סעיף 3(2) דורש שההורה גר באנגליה לפני לידת הילד, ואילו סעיף 3(5) דורש שההורה והילד גרו באנגליה יחד אחרי הלידה. אם גרתם באנגליה לפני שהילד שלכם נולד, סעיף 3(2) הוא המסלול הרלוונטי. אם עברתם לאנגליה עם הילד אחרי הלידה, ייתכן שסעיף 3(5) הוא שיחול.

סעיף 3(1) הוא סעיף הנתון לשיקול דעת, שנותן לשר הפנים את הסמכות לרשום כל ילד מתחת לגיל 18 כאזרח בריטי. בשונה מסעיפים 3(2) ו-3(5), לסעיף 3(1) אין דרישות זכאות קבועות, והתוצאה תלויה בהערכת משרד הפנים הבריטי את הקשר של הילד לאנגליה. המסלול הזה יכול להיות רלוונטי כאשר לא סעיף 3(2) ולא סעיף 3(5) חלים, אבל יש בו פחות ודאות מכיוון שהאישור אינו מובטח. למשפחות שכן עומדות בדרישות של סעיף 3(2), עדיף בדרך כלל להגיש בקשה במסלול של רישום בזכות, מכיוון שהתוצאה צפויה.

הגשת בקשה לפי סעיף 3(2)

בקשה לפי סעיף 3(2) מוגשת למשרד הפנים הבריטי באמצעות טופס MN1. את הבקשה צריך להגיש אדם בעל אחריות הורית על הילד, ויש לצרף אליה את אגרת משרד הפנים הבריטי הרלוונטית ואת המסמכים התומכים שתוארו למעלה. מכיוון שמדובר במסלול רישום בזכות, הבקשה לא צריכה לטעון לחוזק המקרה כמו שבקשה הנתונה לשיקול דעת הייתה עושה, אלא רק להוכיח בבירור שכל תנאי מתקיים ולהפנות את הפקיד למסמכים התומכים.

משרד הפנים הבריטי גובה אגרה עבור בקשות לרישום ילד, וכדאי לוודא את גובה האגרה העדכני באתר ממשלת אנגליה לפני הגשת הבקשה, מכיוון שהאגרות משתנות מעת לעת. נוסף על אגרת הרישום, כדאי לתקצב גם את עלות הדרכון הבריטי הראשון של הילד לאחר שהרישום יאושר, וכן עלויות תרגום או שליחויות שקשורות לבקשה.

כמה זמן לוקחת בקשה לפי סעיף 3(2)?

משרד הפנים הבריטי לא מפרסם משך טיפול מובטח לבקשות רישום. משך הטיפול בבקשה יכול להשתנות בהתאם לכמות הבקשות ולשאלה אם משרד הפנים הבריטי צריך לבקש מידע נוסף. בקשה שהוכנה היטב ומגובה במסמכים מלאים פחות צפויה להתעכב בגלל בירורים נוספים. כדאי להגיש את הבקשה זמן רב מראש, לפני כל מצב שבו הילד יצטרך להוכיח את אזרחותו הבריטית, במקום לחכות לרגע האחרון.

פנייה לייעוץ מקצועי

סעיף 3(2) הוא מסלול רישום בזכות, כלומר התוצאה צפויה אם הבקשה עומדת בדרישות ומגובה במסמכים כראוי. הייעוץ המקצועי תורם בעיקר בשלושה תחומים: לוודא שתנאי הזכאות מתקיימים עוד לפני הגשת הבקשה, לוודא שהמסמכים מלאים ומוצגים כראוי, ולזהות את המסלול הנכון כאשר נסיבות המשפחה מורכבות או כאשר כמה סעיפי רישום עשויים לחול.

אנו בוויזה ואזרחות בריטית מייעצים למשפחות ישראליות בנושא רישום ילדים כאזרחים בריטים, כולל בקשות לפי סעיף 3(2) וסעיף 3(5). לעו״ד ההגירה במשרדנו יש ניסיון במקרים של זכאות לאזרחות של כמה דורות באותה משפחה, מקרים נפוצים במשפחות ישראליות עם שורשים בריטים, שבהם ביסוס סטטוס האזרחות של הסב או הסבתא והיסטוריית המגורים של ההורה באנגליה דורש ניתוח מדוקדק של רשומות ומסמכים היסטוריים. אם אינכם בטוחים אם ילדכם זכאי לרישום לפי סעיף 3(2), או שאתם רוצים להבין איזה מסלול מתאים למשפחתכם, אתם מוזמנים לפנות אלינו לבדיקת זכאות.

אנו עובדים על בסיס שכר טרחה קבוע, המחולק לשני תשלומים שווים. התשלום הראשון משולם לפני הגשת הבקשה, והשני נגבה רק לאחר אישור הבקשה וקבלת הדרכון הבריטי. אגרות משרד הפנים הבריטי, אגרות הדרכון וכל עלות תרגום או שליחויות הן הוצאות נלוות נפרדות. אם אתם מגישים בקשות עבור יותר מילד אחד, או עבור הורה וילד גם יחד, ייתכן שנוכל להציע הנחה עבור בקשות של כמה בני משפחה המוגשות יחד.

מספר רישום F202537958. מורשים לספק ייעוץ ושירותים בענייני הגירה ואזרחות ברמה 1 (Level One). המידע באתר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ הגירה. אנו פועלים עבור לקוחות רק לאחר קבלת הוראות בכתב בלבד. לא ניתן להבטיח תוצאות או את לוחות הזמנים של משרד הפנים הבריטי (Home Office).

לקוחות ממליצים

הטיפול היה מקצועי וקיבלנו יחס אדיב לכל אורך הדרך. הגעתי לאחר שנאמר לי על ידי עורך דין בריטי היושב בלונדון כי אין לי שום אפשרות להוציא אזרחות לארבעת הילדים שלי, וגם ובמידה ואעבור להתגורר עימם בלונדון מי שיעבור גיל 18 במהלך שלושת השנים לא יהיה זכאי. בניגוד מוחלט, ערן אמר לי כי ילדיי זכאים בוודאות לאזרחות ואף העביר התחייבות להחזרת הכסף במידה ולא. בתם תהליך קצר ארבעת ילדיי קיבלו את הדרכונים ללא בעיות או קשיים.

נינו קונסלטינג

הטיפול שלכם בבקשה לדרכון הבריטי של ביתי היה יעיל, עיקבי, אדיב ומהיר - חסכתם לי סיוט ביורוקרטי רציני, תודה רבה!

סיגלית לנדאו
שאלות ותשובות

שאלות נפוצות

לא מצאתם תשובה? צרו איתנו קשר

לא. דרכון בריטי רק מתעד אזרחות שכבר קיימת, ואינו יוצר אותה. ילד שנולד מחוץ לאנגליה להורה שמחזיק באזרחות בירושה אינו אזרח בריטי מלידה, ולכן בקשת דרכון שתוגש עבורו תידחה. הסדר הנכון הוא קודם רישום לפי סעיף ⁦3(2)⁩ בטופס MN1, ורק אחרי קבלת תעודת הרישום מגישים בקשה לדרכון הבריטי הראשון של הילד.

כן. הדרישה היא שההורה השלים תקופת מגורים רצופה של 3 שנים באנגליה במועד כלשהו לפני לידת הילד, ולכן תקופה אחת שהושלמה בעבר משרתת כל ילד שנולד אחריה. כל ילד מגיש בקשה נפרדת בטופס MN1 עם אגרה נפרדת, אבל הראיות למגורי ההורה משותפות לכולם. אם אתם מגישים עבור כמה ילדים יחד, ייתכן שנוכל להציע הנחה עבור בקשות של כמה בני משפחה.

משרד הפנים הבריטי מקבל מגוון ראיות, וגם תקופה ישנה ניתנת לשחזור: דרכונים ישנים עם חותמות כניסה ויציאה, אישורי לימודים מאוניברסיטה או מכללה, תלושי שכר ואישורי העסקה, חוזי שכירות, רישומים רפואיים ותדפיסי בנק. אפשר גם לפנות לגופים באנגליה ולבקש העתקים או אישורים מהתקופה הרלוונטית. העיקרון הוא להרכיב רצף מתועד של 3 שנים, ולהראות שההיעדרויות לא עלו על 270 יום.

לא. דרישת המגורים מחייבת תקופה רצופה ושלמה של 3 שנים שהסתיימה לפני מועד הלידה. תקופה חלקית אינה נחשבת, ואי אפשר להשלים את החסר אחרי שהילד נולד, גם לא בנסיעות מאוחרות לאנגליה.

המסלול עצמו לא נסגר: אם תעברו לגור באנגליה יחד עם הילד 3 שנים רצופות אחרי הלידה, ייתכן שיחול סעיף ⁦3(5)⁩, ובמקרים מתאימים אפשר לשקול גם בקשה לפי סעיף ⁦3(1)⁩, הנתון לשיקול דעת. כדאי למפות את האפשרויות לפי גיל הילד לפני שמחליטים.

דרישת האופי הטוב חלה רק על ילדים שכבר מלאו להם 10 ביום הגשת הבקשה. בפועל, משרד הפנים הבריטי בוחן בעיקר רישום פלילי, אזהרות משטרתיות ומעורבות בהליכים פליליים, ולגבי רוב הילדים מדובר בהצהרה פורמלית בטופס MN1 ותו לא.

עם זאת, חובה להשיב על שאלות הטופס בכנות מלאה, גם לגבי אירועים שנראים לכם זניחים, מכיוון שהסתרה עלולה לפגוע בבקשה יותר מהאירוע עצמו. אם לילד יש תיק או רישום כלשהו, שווה לקבל ייעוץ לפני ההגשה.

רוצים לבדוק אם אתם זכאים ?

תאמו איתנו שיחת ייעוץ חינם לבדיקת זכאות ונמליץ לכם על המסלול המתאים עבורכם.

איך אנחנו עובדים

תהליך ברור ומסודר
שלב אחרי שלב

אנו הופכים הליכים בירוקרטיים מורכבים לתהליך מסודר ונטול לחץ.

בדיקת זכאות

התקשרו אלינו לשיחת ייעוץ חינם לבדיקת הזכאות שלכם או של בני משפחתכם.

חתימה על הסכם שכר הטירחה

הסכם עם תנאים ברורים ופרוט מלא של כל העלויות, ללא תשלום מראש או מקדמה. החצי הראשון של שכ״ט ישולם רק לאחר הגשת הבקשה והחצי השני ישולם רק לאחר קבלת הדרכון או הויזה. 

החזר מלא אם יתברר שאינכם זכאים

איסוף המסמכים

אנו נדאג להשיג עבורכם מסמכים מארכיונים באנגליה ונדריך אתכם כיצד להשיג מסמכים מארכיונים בישראל

הכנת הבקשה

אנחנו נכין את הבקשה עבורכם ונוודא שהיא עומדת בכל הדרישות של משרד הפנים הבריטי.

הגשת הבקשה

אנחנו נגיש את הבקשה עבורכם ונדאג ונטפל בכל ההתנהלות מול משרד הפנים הבריטי.

מחכים להחלטה

אנחנו נוודא שהטיפול בבקשה שלכם על ידי משרד הפנים הבריטי מתקדם כראוי ומסתיים כצפוי.

Facebookלקוחות ממליצים

מה הלקוחות שלנו אומרים

הצוות המקצועי שלנו

טיפול של עו״ד הגירה מוסמך בכל לקוח

הצוות שלנו מורכב מעו״ד הגירה מוסמכים עם ניסיון עשיר בעבודה מול משרד הפנים הבריטי

ערן ביין, מייסד ועו״ד הגירה

ערן ביין

עו״ד הגירה

ערן הוא מומחה לאזרחות בריטית בעל נסיון רב בסיוע ללקוחות בתהליך הרישום שלהם כאזרחים בריטים. ערן התמחה בעיקר במקרים מורכבים בהם הידע הרב שצבר הכרחי להצלחת התהליך. ערן הקים את המשרד בכדי לספק שרות אמין ומקצועי ברמה הגבוהה ביותר.

אלי ביין-מור, מנהל ועו״ד הגירה

אלי ביין - מור

עו״ד הגירה

אלי מתמחה בויזות ההגירה לאנגליה. הוא מיעץ ומגיש בקשות עבור ויזות בני זוג, משפחה, עסקים ולימודים. מקצועיות ללא פשרות ודאגה כנה לרווחת הלקוח הם מהמאפינים הבולטים של השרות שהוא מספק.

צרו קשר

אנחנו כאן בשבילכם

מלאו את הטופס ונחזור אליכם תוך שעה. מעדיפים לדבר ? התקשרו אלינו ישירות.

טלפון

03-376-1155

אימייל

contact@ukvisaandnationality.co.il

וואטסאפ

שלחו לנו הודעה

מה קורה עכשיו?

1
נחזור אליכם תוך שעה
2
שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית חינם
3
הצעת מחיר מפורטת וסופית, בלי הפתעות
טופס יצירת קשר

צרו קשר

וואטסאפ

מענה תוך שעה

ימי ראשון עד חמישי, 9:00 עד 17:00

שירותים

עוד

דברו איתנו

ימי ראשון עד חמישי, 9:00 עד 17:00