במאמר הזה
סעיף 3(1) לחוקי האזרחות הבריטים משנת 1981 (British Nationality Act 1981) נותן לשר הפנים את הסמכות לרשום ילדים מתחת לגיל 18 כאזרחים בריטים. בשונה מסעיפי רישום אחרים, סעיף 3(1) לא מכיל דרישות ספציפיות לזכאות לרישום כאזרח בריטי (registration), במקום זאת הוא מאפשר למשרד הפנים הבריטי (Home Office) לשקול את כלל הנתונים הקשורים לסיטואציה של הילד, ולהחליט אם מן הראוי לרשום אותו כאזרח בריטי. בדרך הזאת, יש גמישות גדולה מאוד, ולכן קשה לצפות את התוצאה, בניגוד לדרכים אחרות בהן, כל עוד מגיש הבקשה עומד בדרישות, הזכאות היא וודאית.
עבור משפחות ישראליות עם קשר לאזרחות בריטית, סעיף 3(1) מאפשר רישום כאזרח בריטי במקרים מיוחדים שבהם מסלולי הרישום הספציפיים יותר לא חלים, או כאשר נסיבות המשפחה לא מתאימות לתבניות הרגילות. לפני שמחליטים אם להגיש בקשה, חשוב להבין איך משרד הפנים הבריטי ניגש לבקשות מהסוג הזה, ואילו גורמים יכולים לתמוך בתוצאה חיובית.
כיצד רישום כאזרח בריטי לפי סעיף 3(1) שונה ממסלולי רישום אחרים
רוב מסלולי הרישום לילדים לפי חוקי האזרחות הבריטים קובעים דרישות ברורות בחוק. חלקם, למשל, דורשים שאחד ההורים יחזיק בסוג מסוים של אזרחות בריטית, או שיגור באנגליה במשך תקופה מסוימת. אם הדרישות מתקיימות, הרישום הוא זכאות שקבועה בחוק, ומשרד הפנים הבריטי חייב לאשר את הבקשה.
סעיף 3(1) פועל אחרת. הוא לא מציב תנאי מסוים שצריך להתקיים, אלא נותן לשר הפנים שיקול דעת רחב לרשום כל קטין כאזרח בריטי אם מן הראוי לעשות זאת. מכיוון שאין כאן זכאות אוטומטית, משרד הפנים הבריטי בוחן כל מקרה לגופו. כלומר, הבקשה צריכה להציג נימוקים משכנעים לכך שמן הראוי לאשר את הרישום, בגיבוי ראיות ברורות.
סעיף 3(1) הוא בדרך כלל המסלול המתאים כאשר הילד לא זכאי לפי אף אחד מהסעיפים הספציפיים יותר בחוק. הוא משמש מעין רשת ביטחון למקרים שלא נכנסים בצורה מסודרת למסגרת הרגילה, אבל שקיים בהם קשר מהותי ומשמעותי לאנגליה. אם הילד זכאי בבירור לפי סעיף אחר, בדרך כלל עדיף להשתמש במסלול הזה, כי הוא נשען על בסיס משפטי חזק יותר ותוצאה צפויה יותר.
כיצד משרד הפנים הבריטי מפעיל את שיקול דעתו
למרות שסעיף 3(1) לא קובע קריטריונים קבועים, משרד הפנים הבריטי פרסם הנחיות לגבי האופן שבו הוא ניגש לבקשות האלה. ההנחיות מפרטות את הגורמים שהפקידים אמורים לשקול כשהם מחליטים אם להפעיל את שיקול הדעת לטובת הרישום. הגורמים האלה אינם רשימת סימון, ואף גורם בודד אינו בהכרח מכריע, אבל יחד הם נותנים תמונה ברורה של איך נראית בקשה חזקה.
בין הגורמים המרכזיים שמשרד הפנים הבריטי שוקל:
- האם לילד יש הורה שהוא אזרח בריטי או תושב קבע (settled) באנגליה
- הקשר של הילד לאנגליה, כולל תקופות מגורים בה
- מעמד התושבות/הגירה של הילד ושל הוריו
- האם ברור שעתידו של הילד באנגליה
- האם קיים חשש בנוגע לאופי טוב (good character), רלוונטי לילדים בני 10 ומעלה
השאלה המרכזית היא אם, בהתחשב בתמונה המלאה, מן הראוי לרשום את הילד כאזרח בריטי. בקשות שמראות קשר מהותי ומתמשך לאנגליה וכוונה ברורה להיות חלק מהחיים באנגליה צפויות להצליח יותר מבקשות שבהן הקשר רחוק או תיאורטי.
אין דרישה מחייבת שהילד יגור באנגליה בזמן הגשת הבקשה. עם זאת, ההנחיות של משרד הפנים הבריטי מבהירות שהקשר של הילד לאנגליה הוא גורם משמעותי. לילד שגר באנגליה, או שגר בה במשך תקופה משמעותית, תהיה בדרך כלל בקשה חזקה יותר מזו של ילד שמעולם לא דרך בה. יחד עם זאת, בקשות של ילדים שגרים מחוץ לאנגליה לא נדחות באופן אוטומטי. במקרים מסוימים, חוזק הקשר של ההורה ונסיבות המשפחה הכלליות יכולים לפצות על כך.
תרחישים נפוצים למשפחות ישראליות
סעיף 3(1) יכול לעלות במגוון מצבים שרלוונטיים למשפחות ישראליות עם שורשים בריטים. התרחישים שלהלן הם מהנפוצים ביותר.
כאשר הורה בריטי מחזיק באזרחות בירושה (by descent) והילד נולד מחוץ לאנגליה, הילד לא מקבל אזרחות בריטית באופן אוטומטי. סעיפים אחרים בחוק מאפשרים רישום אם ההורה גר באנגליה שלוש שנים רצופות לפני לידת הילד, אבל להרבה הורים ישראלים עם אזרחות בריטית בירושה מעולם לא היו מגורים באנגליה למשך זמן כזה. במקרים כאלה, סעיף 3(1) עשוי להיות המסלול היחיד הזמין. הבקשה תצטרך להראות מדוע מן הראוי לרשום את הילד, למרות שההורה לא עמד בסף המגורים לפי הסעיפים הספציפיים יותר.
אם הורה הופך לאזרח בריטי אחרי לידת הילד, בין אם דרך רישום לפי אחד הסעיפים שנועדו לתקן הפליה היסטורית ובין אם דרך התאזרחות (naturalisation), ייתכן שהילד לא ייכנס לגדר מסלולי הרישום הרגילים. זה יכול לקרות כשהורה נרשם בהצלחה כאזרח בריטי דרך הסב או הסבתא, למשל לפי סעיף 4C או סעיף 4L, אבל הילד כבר נולד לפני שרישום ההורה נכנס לתוקף. במקרים כאלה סעיף 3(1) עשוי לספק מסלול לילד, במיוחד כאשר ההורה מחזיק כעת באזרחות שלא בירושה (otherwise than by descent).
סעיף 3(1) זמין רק לילדים מתחת לגיל 18. עם זאת, כדאי להזכיר את התרחיש הזה כי הוא ממחיש כמה חשוב העיתוי. כאשר בירור הזכאות של ההורה עצמו לוקח זמן, יש סיכון שהילד יאבד את הזכאות בהגיעו לגיל 18 עוד לפני שאזרחות ההורה תאושר. אם הורה מטפל בבקשת הרישום שלו ויש לו ילד שמתקרב לגיל 18, ייתכן שאפשר להגיש עבור הילד בקשה לפי סעיף 3(1) במקביל, על בסיס ההנחה שאזרחות ההורה תאושר בהמשך. מקרים כאלה דורשים טיפול זהיר וייעוץ מקצועי.
משפחות ישראליות עם שורשים בריטים מתחקות לא פעם אחר הקשר שלהן שני דורות אחורה או יותר, לפעמים דרך סב, סבתא או סבא רבא שנולדו באנגליה או בטריטוריה בריטית לשעבר. במקרים מסוימים, רצף הורשת האזרחות נשבר בדור מוקדם יותר בגלל מגבלות היסטוריות בחוק, למשל חוסר היכולת של אמהות להוריש אזרחות לפני 1983. אף שמסלולי רישום כמו סעיף 4C וסעיף 4L קיימים כדי לתקן חלק גדול מההפליות ההיסטוריות האלה, יש הרכבים משפחתיים שאף סעיף ספציפי לא מכסה את מצב הילד. במקרים חריגים שאין להם מסלול אחר, סעיף 3(1) יכול לשמש כמסלול, בתנאי שהקשר הכולל לאנגליה חזק מספיק כדי לתמוך בהחלטה שנתונה לשיקול דעת.
סעיף 3(1) נמצא בשימוש נפוץ במקרים שבהם אזרח בריטי אימץ ילד, אבל האימוץ לא מקנה לו אזרחות בריטית באופן אוטומטי. לפי סעיף 1(5) לחוקי האזרחות הבריטים, ילד שהורה בריטי אימץ אותו בצו של בית משפט בריטי הופך לאזרח בריטי באופן אוטומטי. עם זאת, לאימוצים שנעשים מחוץ לאנגליה לא תמיד יש אותה תוצאה. אם האימוץ מחוץ לאנגליה אינו מוכר לפי החוק הבריטי כשווה ערך לצו אימוץ בריטי, הילד לא הופך לבריטי באופן אוטומטי דרך האימוץ.
במקרים כאלה, סעיף 3(1) מספק להורה המאמץ מסלול להגיש בקשה לרישום הילד כאזרח בריטי. משרד הפנים הבריטי ישקול את כנות האימוץ, את האזרחות הבריטית של ההורה, ואת הקשר של הילד לאנגליה. עבור משפחות ישראליות שבהן ילד אומץ מחוץ לאנגליה וההורה המאמץ הוא בריטי, זהו שימוש מוכר היטב בסעיף 3(1), ומקרה שבו משרד הפנים הבריטי נוטה להפעיל את שיקול דעתו לטובת הרישום, בתנאי שהאימוץ אמיתי והבקשה מגובה בראיות כנדרש.
הכנת בקשה לפי סעיף 3(1)
מכיוון שסעיף 3(1) נתון לשיקול דעת, איכות הבקשה חשובה יותר מאשר במסלולי זכאות שקבועה בחוק. משרד הפנים הבריטי לא רק בודק שסדרת תנאים התקיימה, אלא שוקל אם מן הראוי לרשום את הילד. כלומר, הבקשה צריכה לספר את סיפור נסיבות המשפחה בצורה ברורה ומשכנעת, בגיבוי הראיות הנכונות.
המסמכים המדויקים משתנים בהתאם למצב המשפחה, אבל בקשה מוכנה היטב לפי סעיף 3(1) תכלול בדרך כלל:
- תעודת הלידה של הילד
- הדרכון הבריטי של ההורה, תעודת ההתאזרחות או תעודת הרישום שלו
- ראיות לאזרחות הבריטית של ההורה ולאופן שבו היא התקבלה
- ראיות לקשר של המשפחה לאנגליה (למשל תיעוד מגורים, קשרי משפחה או קשרים היסטוריים)
- מכתב מלווה שמפרט את הבסיס לבקשה ואת הסיבה שבגללה מן הראוי לרשום את הילד
המכתב המלווה חשוב במיוחד במקרים לפי סעיף 3(1). זו ההזדמנות להציג את עובדות המקרה בצורה מסודרת, ולהסביר לפקיד מדוע הנסיבות מצדיקות את הפעלת שיקול הדעת. מכתב כתוב היטב שמתייחס לגורמים הרלוונטיים מתוך ההנחיות של משרד הפנים הבריטי יכול לעשות הבדל משמעותי בתוצאה.
כן. משרד הפנים הבריטי גובה אגרה עבור בקשות לרישום ילדים, והאגרה הזו חלה גם על בקשות לפי סעיף 3(1). האגרה משולמת בעת הגשת הבקשה, ובדרך כלל אינה מוחזרת, ללא קשר לתוצאה. כדאי לבדוק את גובה האגרה העדכני לפני ההגשה, מכיוון שהסכום השתנה עם השנים והיה נושא לערעורים משפטיים בשנים האחרונות.
משך הטיפול בבקשות לפי סעיף 3(1) משתנה. מכיוון שהבקשות האלה כוללות הערכה הנתונה לשיקול דעת, הן עשויות לקחת יותר זמן מבקשות רישום פשוטות שהזכאות בהן קבועה בחוק. משרד הפנים הבריטי לא מבטיח לוח זמנים קבוע. כדאי להיערך למשך טיפול של כמה חודשים, ולהגיש את הבקשה זמן טוב לפני יום ההולדת ה-18 של הילד, כדי למנוע כל סיכון שהילד יאבד את הזכאות בעודכם ממתינים להחלטה.
מה קורה לאחר הרישום
אם הבקשה מאושרת, הילד הופך לאזרח בריטי מתאריך הרישום. משרד הפנים הבריטי מנפיק תעודת רישום (Certificate of Registration), שמשמשת הוכחה לאזרחות בריטית. כדאי לשמור על התעודה במקום בטוח, כי היא תידרש בעת הגשת הבקשה לדרכון בריטי ראשון עבור הילד, ועשויה להידרש בעתיד כדי להוכיח את סטטוס האזרחות של הילד.
הצעד הבא אחרי הרישום הוא בדרך כלל הגשת בקשה לדרכון בריטי ראשון עבור הילד, דרך משרד הדרכונים הבריטי (His Majesty's Passport Office). זהו תהליך נפרד, ותעודת הרישום תהווה חלק מהראיות התומכות בבקשה לדרכון.
ילד שנרשם לפי סעיף 3(1) מקבל אזרחות בריטית שלא בירושה. זהו סוג אזרחות עם קשר חזק יותר לאנגליה, כלומר הילד יוכל בעתיד להוריש אזרחות לילדים שלו שייוולדו מחוץ לאנגליה. עבור משפחות שבהן רצף הורשת האזרחות האוטומטי נשבר בעבר, זו יכולה להיות תוצאה משמעותית, כי היא פותחת מחדש את האפשרות לאזרחות בריטית עבור הדור הבא.
מדוע ייעוץ מקצועי חשוב בסעיף 3(1)
בקשות לפי סעיף 3(1) כרוכות ביותר אי-ודאות ממסלולי רישום שהזכאות בהם קבועה בחוק, כי התוצאה תלויה בהערכה הנתונה לשיקול דעת ולא במערכת קריטריונים קבועה. האופן שבו הבקשה מנוסחת, הראיות שמצורפות, והטיעונים המשפטיים שמוצגים, כולם משפיעים על החלטת משרד הפנים הבריטי. בקשה שהוכנה בצורה לקויה עלולה להוביל לסירוב שאפשר היה למנוע בגישה הנכונה.
אנו בוויזה ואזרחות בריטית מייעצים למשפחות ישראליות בנוגע לרישום ילדים כאזרחים בריטים, כולל בקשות הנתונות לשיקול דעת לפי סעיף 3(1). עו״ד ההגירה שלנו מכירים מקרוב את מגוון הנסיבות שעולות לא פעם אצל משפחות ישראליות עם שורשים בריטים על פני כמה דורות, כולל מקרים של הפליה מגדרית היסטורית, אימוצים מחוץ לאנגליה, ורצף מורכב של הורשת אזרחות בין הדורות. אנו יכולים להעריך אם סעיף 3(1) הוא המסלול המתאים, לייעץ לגבי חוזק הבקשה, ולהכין את הבקשה כך שתהיה לה סבירות ההצלחה הטובה ביותר.
אנו עובדים על בסיס שכר טרחה קבוע, המחולק לשני תשלומים שווים. התשלום הראשון משולם לפני הגשת הבקשה, והשני נגבה רק לאחר אישור הבקשה וקבלת הדרכון הבריטי. אגרות משרד הפנים הבריטי וכל הוצאה נלווית אחרת נגבות בנפרד. אם אתם מגישים בקשות עבור יותר מבן משפחה אחד, ייתכן שנוכל להציע הנחה עבור בקשות של כמה בני משפחה המוגשות יחד.
אם אינכם בטוחים אם ילדכם זכאי לרישום לפי סעיף 3(1), או אם אתם רוצים להבין את האפשרויות העומדות בפניכם, אתם מוזמנים לפנות אלינו ונבדוק את זכאותכם.
מספר רישום F202537958. מורשים לספק ייעוץ ושירותים בענייני הגירה ואזרחות ברמה 1 (Level One). המידע באתר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ הגירה. אנו פועלים עבור לקוחות רק לאחר קבלת הוראות בכתב בלבד. לא ניתן להבטיח תוצאות או את לוחות הזמנים של משרד הפנים הבריטי (Home Office).
