במאמר הזה
אם ילדיכם נולד באנגליה אבל לא קיבל אזרחות בריטית באופן אוטומטי, יתכן ותוכלו לרשום אותו כאזרח בריטי בהתאם לסעיף 1(4) בחוקי האזרחות הבריטים משנת 1981 (British Nationality Act 1981). הסעיף הזה מיועד לילדים שנולדו באנגליה להורים שלא היו אזרחים בריטים או תושבי קבע (settled) בעת הלידה. סוג הבקשה הזו נחשב לקל יחסית לשאר הדרכים לרישום, מכיוון שאם הדרישה הכמעט יחידה (10 שנות תושבות) מולאה, הבקשה כנראה תתקבל.
מדוע ילד שנולד באנגליה אינו בהכרח אזרח בריטי מלידה
לידה באנגליה אינה הופכת את הילד לאזרח בריטי באופן אוטומטי. מ-1 בינואר 1983, המועד שבו נכנסו לתוקף חוקי האזרחות הבריטים משנת 1981, ילד שנולד באנגליה הוא אזרח בריטי מלידה רק אם לפחות אחד מההורים היה אזרח בריטי או תושב קבע בעת הלידה. המונח “תושב קבע” פירושו שההורה החזיק בתושבות קבע (ILR), במעמד של תושב קבע, או שלא חלו על שהייתו הגבלות הגירה כלשהן.
כלומר, ילדים שנולדו באנגליה להורים שהחזיקו בויזה זמנית, בהיתר עבודה, בויזת סטודנט, או ללא מעמד הגירה כלל, אינם מקבלים אזרחות בריטית מלידה. ייתכן שהילד נולד וגדל כולו באנגליה, למד שם בבית הספר ואין לו קשר של ממש לאף מדינה אחרת, אבל הוא אינו בריטי אלא אם התקיימו התנאים החוקיים בעת לידתו, או שהוא נרשם כאזרח בריטי בהמשך.
סעיף 1(4): זכאות לרישום כאזרח לילדים שחיו באנגליה בעשר השנים הראשונות לחייהם
סעיף 1(4) לחוקי האזרחות הבריטים קובע שאדם שנולד באנגליה אחרי ה-1 בינואר 1983 זכאי להירשם כאזרח בריטי אם חי באנגליה בעשר השנים הראשונות לחייו. זהו מסלול לרישום כאזרח בריטי שבו הזכאות קבועה בחוק, כלומר ברגע שהתנאים מתקיימים משרד הפנים הבריטי (Home Office) חייב לרשום את המבקש, וזו אינה החלטה הנתונה לשיקול דעתו.
הדרישות לרישום לפי סעיף 1(4) הן:
- המבקש נולד באנגליה ב-1 בינואר 1983 או לאחר מכן
- המבקש לא היה אזרח בריטי מלידה
- המבקש חי באנגליה בעשר השנים הראשונות לחייו
- המבקש לא נעדר מאנגליה יותר מ-90 יום בכל אחת מעשר השנים האלה
אפשר להגיש את הבקשה בכל עת לאחר שמלאו לילד עשר שנים. אין הגבלת גיל עליונה, ולכן גם מבוגר שעמד בתנאים האלה כילד אך מעולם לא הגיש בקשה, יכול עדיין להירשם לפי הסעיף הזה.
מהי היעדרות של יותר מ-90 יום?
מגבלת ההיעדרות של 90 יום חלה על כל אחת מעשר השנים הראשונות לחיי הילד בנפרד, ולא על תקופת עשר השנים כמכלול. כלומר, הילד לא יכול היה לשהות מחוץ לאנגליה יותר מ-90 יום בכל שנה בתקופה הזו. חופשות קצרות וביקורים משפחתיים בחו“ל הם דבר שכיח ובדרך כלל לא יוצרים בעיה, אבל תקופות ארוכות מחוץ לאנגליה עלולות להשפיע על הזכאות.
אם חרגו ממגבלת 90 הימים באחת השנים, הבקשה לא בהכרח נדחית. סעיף 1(7) לחוק מקנה לשר הפנים הבריטי שיקול דעת להתחשב בהיעדרויות רבות מדי כאשר יש לכך נימוק סביר. עם זאת, הדבר מכניס יסוד של שיקול דעת למסלול שהוא בבסיסו רישום בזכות, ולכן חשוב להיות מודעים לשנים שבהן ייתכן שהילד חרג מהמגבלה, ולהתייחס לכך בבקשה.
האם קיימת דרישת אופי טוב?
מבקשים בני עשר ומעלה במועד הגשת הבקשה נדרשים לעמוד בדרישת אופי טוב (good character). אצל ילדים הבחינה נעשית באופן שונה מאשר אצל מבוגרים, ועניינים קלי ערך בדרך כלל לא יוצרים קושי. אצל מבקשים מבוגרים יותר שנרשמים כבגירים לאחר שעמדו בתנאי המגורים כילדים, בחינת האופי הטוב נעשית ברמה הרגילה החלה על מבוגרים. כדאי לשקול כל הרשעה פלילית, הפרה של חוקי ההגירה או עניין רלוונטי אחר לפני הגשת הבקשה.
איזה סוג אזרחות מקנה רישום לפי סעיף 1(4)?
אדם שנרשם לפי סעיף 1(4) הופך לאזרח בריטי שלא בירושה (otherwise than by descent). זהו הסוג החזק יותר של אזרחות בריטית, והדבר משמעותי מכיוון שהוא מאפשר לאותו אדם להוריש אזרחות בריטית לילדיו שנולדו מחוץ לאנגליה. בכך שונה הרישום לפי סעיף 1(4) מאזרחות שהתקבלה בירושה (by descent), שבדרך כלל אינה עוברת לדור הבא שנולד מחוץ לאנגליה.
עבור משפחות ששוקלות את ההשלכות ארוכות הטווח של סטטוס האזרחות של הילד, זו נקודה חשובה. הרישום לפי סעיף 1(4) לא רק מבטיח אזרחות בריטית למבקש עצמו, אלא גם שומר על היכולת להוריש את האזרחות הזו לדורות הבאים.
במה נבדל סעיף 1(4) ממסלולי רישום אחרים לילדים
סעיף 1(4) חל ספציפית על ילדים שנולדו באנגליה, לא היו בריטים מלידה, וצברו עשר שנות מגורים רצופים. הוא נבדל מסעיפי רישום אחרים בחוקי האזרחות הבריטים משנת 1981, שחלים על ילדים שנולדו מחוץ לאנגליה או על ילדים שנסיבות הוריהם משתנות לאחר הלידה.
ההבדל החשוב ביותר הוא שסעיף 1(4) הוא רישום בזכות. ברגע שמתקיימים תנאי המגורים וההיעדרות, למבקש יש זכות להירשם. מסלולי רישום אחרים לילדים, כמו סעיף 3(1), נתונים לשיקול דעתו של שר הפנים הבריטי ודורשים בחינה רחבה יותר של נסיבות הילד. אם ילדכם נולד מחוץ לאנגליה ואתם בוחנים אפשרויות רישום, המסלולים והדרישות הרלוונטיים שונים.
מה קורה אם הורה הופך לתושב קבע או לאזרח בריטי לאחר לידת הילד?
אם אף אחד מההורים לא היה בריטי או תושב קבע בעת לידת הילד, אבל אחד ההורים הופך מאוחר יותר לתושב קבע באנגליה או מקבל אזרחות בריטית, הדבר יכול לפתוח מסלול רישום נפרד לפי סעיף 1(3) לחוק. סעיף 1(3) מאפשר לרשום ילד שנולד באנגליה כאזרח בריטי אם אחד ההורים הופך לבריטי או לתושב קבע בעוד הילד מתחת לגיל 18. המסלול הזה אינו דורש עשר שנות מגורים, ולכן הוא עשוי להיות זמין מוקדם יותר מסעיף 1(4).
כאשר שני המסלולים פתוחים באופן עקרוני, הבחירה הנכונה תלויה בנסיבות הספציפיות של המשפחה. סעיף 1(3) מחייב שינוי במעמד ההורה, בעוד סעיף 1(4) מבוסס כולו על המגורים של הילד עצמו. בשני המקרים התוצאה היא אזרחות בריטית שלא בירושה.
תהליך הגשת הבקשה
מגישים את הבקשה לרישום לפי סעיף 1(4) למשרד הפנים הבריטי באמצעות טופס הבקשה המתאים. הבקשה חייבת לכלול הוכחה שהילד נולד באנגליה, שחי באנגליה בעשר השנים הראשונות לחייו, ושלא נעדר יותר מ-90 יום בכל שנה באותה תקופה. משרד הפנים הבריטי ידרוש גם הוכחה לזהות המבקש, ובמקרים הרלוונטיים, אישור שדרישת האופי הטוב מולאה.
המסמכים התומכים הנדרשים בדרך כלל כוללים:
- תעודת לידה בריטית מלאה של המבקש
- הוכחה למגורים רצופים באנגליה בעשר השנים הראשונות (כמו מסמכים מבית הספר, מסמכים רפואיים מרופא המשפחה (GP) ורשומות ממוסדות אחרים)
- הדרכון או מסמך הנסיעה הנוכחי של המבקש
- הוכחה למעמד התושבות/הגירה של ההורים בעת הלידה (כדי לאשר שהילד לא היה בריטי מלידה)
בעת הגשת הבקשה יש לשלם אגרה למשרד הפנים הבריטי. לאחר אישור הבקשה יקבל המבקש תעודת רישום (Certificate of Registration) כאזרח בריטי, שבאמצעותה אפשר להגיש בקשה לדרכון בריטי.
כמה זמן אורך תהליך הרישום?
משך הטיפול בבקשות רישום משתנה, ומשרד הפנים הבריטי אינו מתחייב ללוחות זמנים מסוימים. בקשות לפי סעיף 1(4) הן בדרך כלל פשוטות יותר ממסלולים הנתונים לשיקול דעת, מכיוון שהתנאים מוגדרים בבירור, אבל עלולים להתרחש עיכובים אם המסמכים התומכים חסרים או אם משרד הפנים הבריטי מעורר בירורים. הגשת בקשה מוכנה היטב, עם הוכחות ברורות לעמידה בדרישת המגורים, מקטינה את הסיכוי לעיכובים.
מתי ייעוץ מקצועי עשוי לעזור
עבור מבקשים שעומדים בבירור בתנאי סעיף 1(4) ויש בידיהם הוכחות פשוטות לעשר שנות מגורים רצופים, הבקשה יכולה להיות פשוטה יחסית. עם זאת, יש מצבים שבהם ייעוץ מקצועי יכול לעשות הבדל של ממש. בין היתר, מקרים שבהם ייתכן שחרגו ממגבלת ההיעדרות של 90 יום בשנה אחת או יותר, מקרים שבהם יש פערים בהוכחות למגורים, או מקרים שבהם דרישת האופי הטוב מעוררת חשש.
אנו בוויזה ואזרחות בריטית מייעצים בנושא רישום ילדים ומבוגרים כאזרחים בריטים, כולל בקשות לפי סעיף 1(4). עורכי הדין להגירה במשרדנו יכולים לבחון את הזכאות, לייעץ אם צפויים סיבוכים כלשהם, ולהכין את הבקשה לרמה שמשרד הפנים הבריטי מצפה לה. אנו עובדים על בסיס שכר טרחה קבוע, המחולק לשני תשלומים שווים. התשלום הראשון משולם לפני הגשת הבקשה, והשני נגבה רק לאחר אישור הבקשה וקבלת הדרכון הבריטי. אגרות משרד הפנים הבריטי הן הוצאה נלווית נפרדת.
אם אינכם בטוחים אם ילדכם עומד בדרישות הרישום לפי סעיף 1(4), או אם אתם זקוקים לייעוץ בהכנת המסמכים התומכים, אתם מוזמנים לפנות אל ויזה ואזרחות בריטית בטלפון 03-376-1155 או בדוא“ל contact@ukvisaandnationality.co.il לבדיקת זכאות.
מספר רישום F202537958. מורשים לספק ייעוץ ושירותים בענייני הגירה ואזרחות ברמה 1 (Level One). המידע באתר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ הגירה. אנו פועלים עבור לקוחות רק לאחר קבלת הוראות בכתב בלבד. לא ניתן להבטיח תוצאות או את לוחות הזמנים של משרד הפנים הבריטי (Home Office).
