במאמר הזה
סעיף 4L לחוק האזרחות הבריטית (British Nationality Act 1981) הוא מסלול לרישום כאזרח בריטי שבו הזכאות נקבעת על פי שיקול דעתו של הפקיד. הסעיף מאפשר לאדם מעל גיל 18 להירשם כאזרח בריטי במידה והיה יכול להיות אזרח בריטי אלמלא הופלה לרעה באחת משלוש הדרכים המפורטות באותו סעיף בחוק. הסעיף הוצג לראשונה כחלק מחוק האזרחות והגבולות (Nationality and Borders Act 2022) שנכנס לתוקף ב-28 ביוני 2022, וטופס הבקשה נקרא ARD. במקרים רבים סעיף 4L הוא הבסיס לתביעות ירושה כפולה (double descent), שבהן האזרחות לא עברה דרך סב או סבתא.
בעמוד הזה נסביר מה כולל סעיף 4L, מהן שלוש הסיבות שהוא יכול לתת להן מענה, ובמה הוא שונה ממסלולי זכאות אחרים כמו סעיף 4C. נסביר גם מדוע בקשה מוצלחת לפי סעיף 4L בעלת ערך רב יותר מבקשות אחרות, בזכות סוג האזרחות שהיא מקנה. סקירה נרחבת יותר אפשר למצוא במדריך שלנו לרישום כאזרח בריטי למבוגרים.
מהו סעיף 4L ומדוע הוא נחקק
סעיף 4L נועד לשמש רשת ביטחון בתוך חוקי האזרחות הבריטית. המחוקק הבריטי כבר הוסיף קודם לכן סעיפים ספציפיים שנועדו לתקן עוולות מסוימות, כמו סעיף 4C לילדים של אמהות בריטיות וסעיפים 4F עד 4I לילדים של אבות בריטים לא נשואים, אך כל אחד מהם נגע רק לקטגוריות מוגדרות וטיפל בגורם אחד בלבד בכל פעם. סעיף 4L נועד להגיע למקרים שנופלים מחוץ לאותם סעיפים צרים יותר.
בניגוד לרישום בזכות, שבו הזכאות לרישום קבועה בחוק ואדם או עומד בתנאים או לא, סעיף 4L נתון לשיקול דעת. כלומר, שר הפנים הבריטי רשאי לרשום אדם כאזרח בריטי אם לדעתו אותו אדם היה אזרח בריטי אלמלא אחת משלוש הסיבות הקבועות בחוק, אבל גם כשהמבחן הבסיסי מתקיים, האישור אינו אוטומטי. על המבקש להציג את עניינו בבירור ולבסס אותו בראיות, מכיוון שההחלטה תלויה בהוכחות שהוגשו.
מי שבקשתו לפי סעיף 4L מתקבלת הופך בדרך כלל לאזרח בריטי שלא בירושה (otherwise than by descent). לכך יש משמעות גדולה, כי מי שהוא אזרח בריטי שלא בירושה יכול להוריש את האזרחות הבריטית באופן אוטומטי לילדיו שנולדו מחוץ לאנגליה. עבור משפחות רבות זו הסיבה שהופכת את סעיף 4L לכדאי, מכיוון שהוא יכול להבטיח הורשת אזרחות גם לדור הבא ולא רק למבקש עצמו.
שלושת התרחישים שבהם סעיף 4L יכול לתת מענה
סעיף 4L חל כאשר אחת משלוש סיבות הקבועות בחוק מנעה מאדם להפוך לאזרח בריטי. הסיבה שמסתמכים עליה צריכה להיות הגורם הממשי לכך שהאדם לא קיבל אזרחות, והקשר הסיבתי הזה מצוי בלב כל בקשה. ואלו שלוש הסיבות:
- הפלייה היסטורית בחקיקה, כלומר חוקים מהעבר שהפלו בין אנשים באופן שמנע מהם להפוך לאזרחים בריטים.
- טעות של פקיד, כמו טעות של משרד הפנים הבריטי (Home Office) או של גוף רשמי אחר.
- נסיבות חריגות הנוגעות למבקש.
הפלייה היסטורית בחקיקה היא הסיבה הרלוונטית ביותר למשפחות ישראליות בעלות שורשים בריטיים. היא חלה על מצבים שבהם חוקי האזרחות הישנים הפלו לרעה באופן ששבר את שרשרת האזרחות, לרוב כשלא אפשרו לנשים להוריש אזרחות באותו אופן שגברים יכלו, או כשלא אפשרו לאבות לא נשואים להוריש אזרחות. כאשר אחד מהחוקים הישנים האלה הוא הסיבה שאדם לא הפך לאזרח בריטי, סעיף 4L עשוי לספק מענה.
הסעיף חשוב במיוחד כי הוא יכול לתת מענה להפלייה שפגעה ביותר מדור אחד. הסעיפים הקודמים יכלו לטפל רק בגורם אחד, ולכן לא יכלו לעזור במצב שבו, למשל, סבתא בריטית שנמנע ממנה להוריש אזרחות לילדה, ובכך נמנע גם מאותו ילד להוריש אותה לילדיו שלו. סעיף 4L מסוגל להגיע למצבים הרב-דוריים האלה, ולכן הוא עומד בבסיסן של תביעות רבות שעוברות דרך סב או סבתא. כאשר הקשר הבריטי שלכם הוא סב או סבתא, המדריך שלנו לאזרחות בריטית בירושה כפולה מסביר בפירוט כיצד נבחנות תביעות כאלה.
הסיבה השנייה חלה במקרה של טעות של פקיד שמנעה מאדם להפוך לאזרח בריטי, למשל כאשר טעות או השמטה גרמה לכך שרישום שהיה צריך להתבצע לא בוצע. הסיבה השלישית, נסיבות חריגות, צרה יותר מכפי שהיא נשמעת. היא לא מבחן כללי של הגינות, והיא לא מיועדת למי שפשוט לא עומד בדרישות של מסלול אחר.
בשתי הסיבות האלה על המבקש להראות שהאירוע הנדון מנע ממנו במישרין לקבל אזרחות בריטית. תחושה כללית שמצב מסוים היה לא הוגן, או שנסיבות החיים היו קשות, אינה מספיקה כשלעצמה. מכיוון שהעילות האלה תלויות בעובדות ונתונות לשיקול דעת, הן מחייבות ניתוח זהיר לפני הגשת הבקשה.
מה משמעות סעיף 4L לבקשות דרך סב או סבתא
סעיף 4L הוא המסלול המרכזי שדרכו אדם יכול לתבוע אזרחות בריטית על בסיס סב או סבתא ולא הורה. לרוב מתארים זאת כירושה כפולה, כי האזרחות עוברת דרך שני דורות שנולדו מחוץ לאנגליה. לפני שסעיף 4L נחקק, בדרך כלל לא הייתה דרך לתקן הפלייה בדור הסבים, ולכן תביעות כאלה לא היו אפשריות.
הדוגמה הברורה ביותר היא סבתא, מצד האב או מצד האם, שנולדה באנגליה אך לא יכלה להוריש אזרחות דרך האם לפי החוק הישן. מי שנולד מחוץ לאנגליה לפני ה-1 בינואר 1988 בנסיבות כאלה עשוי להיות זכאי להירשם לפי סעיף 4L, ומכיוון שהמסלול מקנה אזרחות שלא בירושה, מי שבקשתו מתקבלת יכול אז להוריש אזרחות לילדיו. הדרישות המפורטות לתביעות דרך סב או סבתא, כולל המצב בנוגע לסב מצד האם, מפורטות במדריך שלנו לאזרחות בריטית בירושה כפולה.
מצבים נפוצים שבהם סעיף 4L עשוי לחול
מכיוון שסעיף 4L תלוי בסיבה הספציפית שבגללה אדם לא הפך לאזרח בריטי, כדאי לראות כיצד עילת ההפלייה ההיסטורית בחקיקה באה לידי ביטוי במצבים משפחתיים מוכרים. המצבים שלהלן הם הנפוצים ביותר אצל משפחות ישראליות. בכל אחד מהם כדאי לשים לב איזו סיבה רלוונטית, והאם סעיף 4L הוא המסלול היחיד הזמין או שקיים גם רישום בזכות, כי לכך יש השפעה על אופן הטיפול בבקשה.
- סבתא, מצד האב או מצד האם, שנולדה באנגליה אך לא יכלה להוריש אזרחות דרך האם. זו הפלייה היסטורית בחקיקה, היא דורשת בדרך כלל לידה מחוץ לאנגליה לפני ה-1 בינואר 1988, וסעיף 4L הוא המסלול שמאפשר את התביעה.
- סב מצד האם שנולד באנגליה, כאשר רוצים אזרחות שלא בירושה ולא אזרחות בירושה (by descent) כפי שמקנה סעיף 4C. כאן קיים גם רישום בזכות, ולכן זהו המצב שבו הבחירה בין סעיף 4C לסעיף 4L משמעותית ביותר.
- הורה שנולד בין 1983 ל-1987 לאם שהייתה אזרחית בריטית בירושה, כאשר החוקים הזמניים אפשרו לאבות בירושה לרשום את ילדיהם אך לא לאמהות בירושה. זו הפלייה היסטורית בחקיקה שבחוקים הזמניים, וסעיף 4L הוא בדרך כלל המסלול שנותן לכך מענה.
- אישה במשפחה שהייתה אזרחית בריטית ואיבדה את מעמדה הבריטי באופן אוטומטי בעקבות נישואים לאזרח זר לפני 1949, ובכך נשברה שרשרת העברת האזרחות. צורה ישנה זו של הפלייה עשויה לעמוד מאחורי תביעה עכשווית כאשר היא הסיבה שהאזרחות לא עברה הלאה.
- צירוף של כמה מקרי הפלייה על פני יותר מדור אחד, שאף סעיף אחר לא יכול לתקן בעצמו. סעיף 4L הוצג בדיוק כדי להגיע למקרים המרובדים האלה.
למצבים האלה יש מאפיין משותף: הסיבה שאדם עדיין לא אזרח בריטי היא חוק ישן שהפלה בין אנשים, ולא בחירה מכוונת כלשהי. זיהוי הסיבה הרלוונטית, והאם זמין גם רישום בזכות, הוא נקודת הפתיחה להחלטה כיצד להמשיך, כפי שמסביר החלק הבא.
סעיף 4L או רישום בזכות?
כאשר אפשר לעמוד בתנאים גם של סעיף 4L וגם של רישום בזכות, הבחירה חשובה ולא תמיד פשוטה. סעיף 4L אינו נועד לשמש רק משום שמבקש מעדיף את התוצאה שלו או משום שאינו עומד בדרישות של מסלול אחר. משרד הפנים הבריטי לוקח בחשבון אם זמין מסלול אחר לאזרחות, והעובדה שסעיף 4L נתון לשיקול דעת מחייבת לבנות את הבקשה תוך התחשבות בכך.
הדבר עולה לרוב בתביעות על בסיס סב מצד האם בעקבות פסק דין רומיין (Romein). אפשר להגיש את אותה תביעה לפי סעיף 4C, שמקנה אזרחות בירושה, או לפי סעיף 4L, שיכול להקנות אזרחות שלא בירושה. לכן סעיף 4L יכול להיות המסלול העדיף כאשר חשוב להוריש אזרחות לילדים, אבל מכיוון שבמקרים כאלה קיים גם רישום בזכות, יש להציג את הבקשה בקפידה. המדריך שלנו לרישום לפי סעיף 4C בטופס UKM מסביר את מסלול הזכאות וכיצד השניים משתווים.
כיצד מגישים בקשה בטופס ARD
בקשה לפי סעיף 4L מוגשת למשרד הפנים הבריטי בטופס ARD, בליווי ראיות שמבססות גם את ההיסטוריה המשפחתית שלכם וגם את הקשר הסיבתי בין אחת משלוש הסיבות לבין העובדה שלא הפכתם לאזרחים בריטים. אפשר להגיש את הבקשה מתוך אנגליה או מחוץ לה, כך שאפשר להגיש אותה גם בזמן שאתם גרים בישראל. הנקודות שלהלן מסבירות מה כולל ההליך.
הראיות צריכות לעשות שני דברים: להוכיח את שרשרת הקשרים המשפחתיים ואת מעמד האזרחות על פני הדורות, ולהראות שהסיבה הרלוונטית היא שמנעה את העברת האזרחות. המסמכים תלויים בבסיס התביעה, אך לרוב כוללים את אלה:
- תעודת לידה מלאה שלכם, ושל ההורה והסב או הסבתא הרלוונטיים.
- תעודות נישואין של הדורות שדרכם עוברת התביעה, במקרים הרלוונטיים.
- ראיות לאופן שבו הקרוב הבריטי החזיק במעמדו, כמו תעודת לידה בריטית, תעודת התאזרחות (Certificate of Naturalisation) או תעודת רישום (Certificate of Registration).
- מסמך זיהוי בתוקף, כמו הדרכון הנוכחי שלכם.
- שני מאמתים (referees) שעומדים בדרישות שפורסמו.
מסמכים שאינם באנגלית צריכים להיות מלווים בתרגום שתורגם על ידי מתרגם מוסמך. איות לא אחיד של שמות עבריים באנגלית בין התעודות לדרכונים הוא בעיה נפוצה אצל מבקשים ישראלים, וכדאי להסביר אותו בראיות התומכות. הכללים לגבי מי יכול לשמש מאמת הם ספציפיים, והמדריך שלנו לדרישות בנוגע למאמתים מפרט מי כשיר לכך.
דרישת האופי הטוב (good character) עשויה לחול על בקשות לפי סעיף 4L, והאם היא חלה תלוי במסלול שהייתם משתמשים בו אלמלא אירעה ההפלייה. במקרה שהייתם הופכים לאזרחים בריטים באופן אוטומטי, בדרך כלל לא בודקים אופי טוב. אך כאשר המסלול שלפיו הייתם זכאים דרש בעצמו אופי טוב, כמו התאזרחות (naturalisation), משרד הפנים הבריטי יביא זאת בחשבון.
בקשות לפי סעיף 4L מחייבות את אגרת הרישום המלאה, שגבוהה מאגרת הטקס הנגבית בחלק ממסלולי הזכאות. משרד הפנים הבריטי מפרסם את האגרות העדכניות והן עשויות להשתנות, ולכן כדאי לבדוק את הסכום העדכני לפני הגשת הבקשה. אנו בוויזה ואזרחות בריטית מייעצים בבקשות לפי סעיף 4L בשכר טרחה קבוע, המחולק לשני תשלומים שווים: הראשון משולם לפני ההגשה, והשני נשלח לחיוב רק לאחר האישור וקבלת הדרכון הבריטי שלכם.
אם הבקשה מאושרת, תוזמנו לטקס אזרחות, שבו תישבעו שבועת אמונים או תיתנו הצהרת אמונים ותקבלו את תעודת הרישום שלכם. יש להגיע לטקס בתוך 90 יום מקבלת ההזמנה, והיעדרות ממנו ללא סיבה טובה עלולה להוביל לסירוב הבקשה. לאחר מכן, הצעד האחרון הוא להגיש בקשה לדרכון הבריטי הראשון שלכם, שהוא המסמך שמאפשר לכם לממש את מעמדכם החדש.
כיצד אנו יכולים לעזור
אנו בוויזה ואזרחות בריטית מייעצים לאזרחים ישראלים על רישום לפי סעיף 4L בטופס ARD, עם דגש מיוחד על תביעות המבוססות על הפלייה היסטורית בחקיקה, כולל תביעות ירושה כפולה דרך סבתא בריטית והיסטוריות משפחתיות מורכבות על פני כמה דורות. לעורכי הדין להגירה של המשרד יש ניסיון במקרים שמתעוררים אצל משפחות ישראליות שמוצאן באנגליה ובטריטוריות בריטיות לשעבר, כולל כאלה הקשורים למנדט הבריטי בארץ ישראל (British Mandate for Palestine).
מכיוון שסעיף 4L נתון לשיקול דעת, האופן שבו מקרה נבחן ומוצג עושה הבדל אמיתי, ואי אפשר להבטיח תוצאות. אם אתם רוצים להבין אם יש לכם תביעה בת-קיימא לפי סעיף 4L, או אם רישום בזכות ישרת אתכם טוב יותר, אתם מוזמנים לפנות אלינו לבדיקת זכאות לפני שאתם מתחייבים לבקשה. ניתן ליצור איתנו קשר בטלפון 03-376-1155 או באימייל contact@ukvisaandnationality.co.il.
מספר רישום F202537958. מורשים לספק ייעוץ ושירותים בענייני הגירה ואזרחות ברמה 1 (Level One). המידע באתר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ הגירה. אנו פועלים עבור לקוחות רק לאחר קבלת הוראות בכתב בלבד. לא ניתן להבטיח תוצאות או את לוחות הזמנים של משרד הפנים הבריטי (Home Office).
